שוק הבירה המקומי מתחמם

אחרי שנתיים קשות בהן לא חלו שינויים מרגשים בשוק הבירה בארץ, לפחות לא מבחינת המבחר, השנה המצב היה שונה. כאילו שוק הבירה יצא מתרדמת חורף והחל ללבלב. ראשית, השנה כחלון ביטל את הכפלת המס של שטייניץ. שנית, נכנסו לשוק שחקנים חדשים. שלישית, נכנסו לשוק מותגים חדשים המסמלים שינוי בשוק.
בשנתיים שקדמו ל-2015, מותגים חדשים שנכנסו, היו בעיקר בגזרת המחיר. בפרט בירות לאגר בהחרות עם 3.8% בבקבוקי חצי ליטר שכביכול מיועדים לשימוש חוזר.  מלבד קופר'ס האוסטרלית, שי.ד. עסקים ניסו להביא ללא הצלחה מסחרית, לא זכורות לי השקות מיוחדות בשוק הבירה.
השנה, כאמור, נפרץ העוצר, ואנו עדים להתחדשות. בין השחקנים שאחראים להתחדשות הזו חשוב להזכיר את פרוטרי. שחקן שעד לא מזמן היה שחקן מגזרי שהתמחה במזון ומשקאות למגזר הרוסי ומכר בעיקר בירות זולות כמו פוסולסקי או שיווק בירות של רדקס ברשתות. השנה הקימו בפרוטרי תחום חדש המתמחה בבירות מיוחדות, עם דגש על בירות קראפט מודרניות. בין המותגים שהגיעו תחת חטיבה זו ניתן למנות את גולדן דראק – אייל בלגי חזק ממבשלת ואן סטינברג, את אוריגה- אלט גרמני מוערך,

את ריגלה – מבשלה גרמנית ותיקה שהחלה לייצר גם בירות בסגנון קראפט וממש השבוע גם רוג, אחת ממבשלות הקראפט האמריקאיות המעניינות והמוערכות בארה"ב ומחוצה לה. בקרוב, השמועות אומרות, יגיעו בירות של מבשלת היטאצ'ינו נסט, היפנית, לפורטפוליו הגדל של פרוטרי.

עוד שחקן שעשה מהלך משמעותי השנה הוא חברת הכרם.
חברת הכרם היא אחד מיבואני היין והחריפים החשובים בארץ. ניסיונות קודמים של הכרם להיכנס לשוק הבירה, לא זכו להצלחה, עד שלפני כמה שנים החלו להפיץ את בירה מלכה. בעקבות ההצלחה של מלכה במסעדות ובחנויות היין, בכרם החליטו לעבות את ההצעה שלהם בגזרת בירות הפרימיום/קראאפט והביאו שניים ממותגי הקראפט המדוברים והמצליחים ביותר בארה"ב: בלו מון, וברו דוג. בלו מון היא בירת חיטה אמריקאית מבית מולסון קורס, שבעשרים שנות קיומה עשתה מהפיכה בשוק האמריקאי כשהכניסה את בירות החיטה למיינסטרים בארה"ב והפכה למעשה לבירת החיטה הנמכרת ביותר בעולם. ברו דוג היא מבשלה סקוטית צעירה שטרם מלאו לה 10 שנים. היא פרצה לתודעה ב-2009 כשהוציאה את Tactical Nuclear Penguin, ששברה באותו זמן את שיא האלכוהול לבירה עם 31%. היא נכנסה למירוץ חימוש עם מבשלה גרמנית על תואר הבירה החזקה ביותר בעולם ושברה את השיא עוד פעמיים בתוך שנה עד ש"פרשה" מהמירוץ עם The End of the world, בירה בשיעור 55% שנמכרה בבקבוק הנתון בתוך פוחלצי חיות. הרעש והפרובוקציות, כמו גם הבירות המעניינות והניסיוניות של ברו דוג, קנו לה מעריצים בירגיקים בכל העולם ובפרט בארה"ב שם פתחה לאחרונה מבשלה נוספת ליצור התצרוכת המקומית. ברו דוג היא ללא ספק אחד המותגים הפורים והמעניינים שהגיעו לארץ.חשיפת בלו מון וברודוג בתערוכת בירז.
עוד מותגים שהחליפו ידיים ומנסים לעשות קאמבק לשוק הם שניידר וויס שעברו לחברת אנוטקה, שלנקרלה, המעושנת שעברה למוזס יזמות של מוטי נגר,  לה טראפ שעברה לא.ג.ת.ד .
בקרב השחקנים המקומיים קרו השנה כמה מהלכים המעידים על קשיי ההפצה בשוק ועל התמקצעותו: מבשלת פאבו ומבשלת העם סגרו את שעריהן. מבשלת הנגב עברה לייצר חוזית במבשלת אלכסנדר ומכרה את המבשלה בקריית גת. מאידך, מבשלת אלכסנדר חתמה על הסכם שיווק והפצה עם חברה אקרמן, עוד שחקן חשוב בשוק הלילה בזכות פורטפוליו חריפים מוצלח, שעד כה לא הצליח לשחק בצורה משמעותית בשוק הבירה. ישראקו, של טיב טעם, החלה להפיץ את מותגי מבשלת שריגים ובברנז'ה מדברים על מבשלות חדשות שעומדות לקום, לראשונה מזה כמה שנים.
אז לאחר סטגנציה מעציבה בת שנתיים, שוק הבירה בארץ קם מתרדמתו וחוזר לרגש עם מותגים ושחקנים חדשים. מעניין מה תביא לנו 2016.