גן עדן של טועים

 
ביום ב' האחרון התפרסמה במגזין ממון  של ידיעות כתבת שער תחת הכותרת "גן עדן של שותים" כותרת המשנה בישרה על זינוק בצריכת האלכוהול המיוחסת להפחתת המס של כחלון מספטמבר. הכתבה בישרה על זינוק של 40% בצריכת הוודקה ו-21% בצריכת הויסקי ובסך הכל 26% גידול בצריכת המשקאות החריפים. אפשר לקבל את הרושם שבעיקבות הפחתת המס כולנו פה מתנודדים שיכורים ברחובות. למחרת, ביום ג' התפרסמה כתבת המשך תחת הכותרת "קריאה לאוצר: להעלות בחזרה את המיסוי על אלכוהול" ובכותרת המשנה דיברו על עליה של 11% ביבוא הבירה. אם לא די בכך אז במוסף סוף השבוע של ממון מככבת כתבה נוספת הבוחנת האם מחירי האלכוהול בברים אכן ירדו בעקבות הפחתת המס ומשתמע ממנה שהמפיצים ו/או בעלי הברים עושים קופה על חשבון הצרכן ומשלשלים לכיסיהם את המס המופחת. מתקפה פופוליסטית ושטחית מעין זו לא זכורה לי כבר זמן רב, היא אפילו שטחית יותר מהצעות החוק של רוחמה אברהם בנושא האלכוהול. למה אני אומר את זה? כי הטענות המועלות בסדרת הכתבות לא מתיישבות עם העובדות כפי שאני מכיר אותן בתור עובד של השחקנית הגדולה ביותר בשוק האלכוהול. אז נכון שניתן לטעון שאני נגוע באינטרס בתור אחד שמרוויח את לחמו בחברה שמתפרנסת מהפצת משקאות אלכוהוליים אולם בזכות זה אני חשוף לעובדות והן שונות מהמוצג בכתבה. מיד אסביר:

1. נתוני הצריכה בכתבה מתבססים על יבוא ולא על צריכה בפועל… כלומר הכתבה מתבססת על ההנחה שכל האלכוהול שיובא אכן נצרך בסמוך ליבוא. במציאות זה לא כך. משקאות חריפים כמו אלכוהול הם יקרים יחסית ואין להם תאריך תפוגה. כך ניתן עדין למצוא בחנויות (לדוגמא חנות "אחד" ברעננה) וודקה אבסולוט שהיבואן החתום עליהן הוא חברת "הכרם" שאיבדה את הזיכיון ליבוא המותג לפני למעלה מ-5 שנים. יתרה מזאת, בחציון ראשון של 2013 לקראת העלאת המס על חריפים שארעה ב-1.7.13 חל זינוק של עשרות ומאות אחוזים במכירת וודקה, ערק ואלכוהול זול אחר לקמעונאים, סיטונאים ומפיצים. הסיבה לזינוק, היא הרצון של העוסקים בתחום להחזיק בכמה שיותר אלכוהול שיובא לפי המיסוי הקודם הנמוך וכך לעשות עוד כמה גרושים בשנה העוקבת. זה יצר גידול פיקטיבי ב-2013 שלווה בירידה פיקטיבית ביבוא האלכוהול של 2014. במהלך 2014, המלאים שצברו הסיטונאים והמפיצים החלו לאזול ולאט לאט היבוא חזר לקדמותו. ב-2015, שנה וחצי אחרי הרפורמה, כבר בקושי נותרו מלאים ישנים והיבוא החל להתאים יותר לקצב המכירות. הדבר יצר גידול בהשוואה ל-2014 ולראיה, על פי נתוני היבוא של מדינת ישראל, בתשעת החודשים הראשונים של 2015 חל גידול של 11.5% ביבוא משקאות חריפים. מתוכם 24%+ ביבוא וודקה, זאת עוד לפני הפחתת המס של כחלון שכזכור ארעה בספטמבר 15. בתקופה זו הגידול הכמותי ביבוא ויסקי היה 6.5%+ בלבד. בסך הכל וודקה ווסיקי מהווים כ-80% מהמשקאות החריפים המיובאים.

2. הפחתת המס הובילה לירידה במחירי המשקאות המשכרים ב"שוק החם" כלומר סופרמרקטים, חנויות נוחות, מכולות ושאר מקומות בהם האלכוהול נמכר שלא לצריכה במקום. על פי הכתבה ממוסף ממון סוף השבוע, מחירי האלכוהול החריף במקומות בהם צורכים אותו במקום, כלומר ברים ופאבים, דווקא לא ירדו. מכאן ניתן להסיק שהזינוק בצריכת האלכוהול הוא באלכוהול שנקנה בשוק החם. הכלי הטוב ביותר לפיו ניתן ללמוד על הנעשה בשוק החם הוא לא אחר מאשר סטורנקסט המנטר את המכירות בפועל שנרשמו בקופות בשוק המבורקד, כולל רשתות, חנויות נוחות, מינימרקטים ומכולות. אז על פי סטורנקסט:

• מכירות הוודקה צמחו ב-6% כמותי בכל 2015 וב-4% בלבד ברבעון האחרון
• מכירות הויסקי צמחו ב-42% כמותי בכל 2015 וב-57.6% ברבעון האחרון.
• מכירות הערק צמחו ב-8.2% כמותי בכל 2015 וב-12.7% ברבעון האחרון.
• בסך הכל מכירות החריפים עלו ב2015 ב-12% בהשוואה ל-2014 ו-14.2% ברבעון אחרון 2015 בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

שלוש הקטגוריות הנ"ל וודקה, ויסקי וערק מהוות 87% מהמשקאות החריפים הנמכרים בשוק המבורקד. אז אכן יש גידול בצריכה, אך הוא נמוך בהרבה מהמוצג בכתבה ואיננו קשור להפחתת המס מספטמבר שכן הוא התרחש עוד לפניה.

3. אגב על פי סטורנקסט, אכן חלה ירידה במחיר הממוצע לליטר של המשקאות השונים כפי שפורסם בכתבות, כלומר הפחתת המס (שכבר חישבנו באחד הפוסטים הקודמים ששווה כ-10 ש"ח לבקבוק 700 מ"ל.) אכן גולגלה ברובה לצרכן. השוויתי את מחירי 12.15 למחירי 12.14:

• מחירי הוודקה ירדו ב-10 ש"ח בממוצע לליטר.
• מחירי הערק ירדו ב-6 ש"ח בממוצע לליטר.
• מחירי הויסקי ירדו בלא פחות מ-15 ש"ח לליטר
• בסך הכל מחירי המשקאות החריפים ירדו ב-5 ש"ח לליטר בממוצע. 

4. על פי סטורנקסט המשקה הזול ביותר מבין החריפים הוא ערק עם מחיר ממוצע של כ-80 ש"ח לליטר, לאחר הפחתת המס. מחיר הגבוה ב-74% ממחיר הערק לפני שנתיים וחצי שעמד אז על כ-46 ש"ח לליטר. מחיר ליטר ויסקי עומד היום בממוצע על 125 ש"ח לליטר, לעומת 107.5 ש"ח לפני שנתיים. האם זה רע? האם אנשים יעברו מלדפוק את הראש עם ערק ב-50 ש"ח לפני שנתיים ללדפוק את הראש עם ויסקי ב-125 ש"ח כיום? ברור שלא. הרפורמה יקרה את האלכוהול הזול והנגישה יותר משקאות יוקרתיים ויקרים. הוזלה של 10 ש"ל לבקבוק שמגיעה ל-15% ממחירו לכל היותר, לא מסבירה צמיחה של 40% בצריכה כפי שהכתבה מנסה לטעון בטח לא אם מחיר אותו משקה היה נמוך בעשרות אחוזים לפני שנתיים וחצי.

5. הכתבה מה-12.1 בה עלתה הקריאה להעלות בחזרה את המיסוי על אלכוהול דובר על גידול של 11%+ ביבוא בירה. בואו נבחן את העובדות:

• לפחות 75% מהבירה הנמכרת בארץ מיוצרת בארץ, כלומר, נתוני היבוא לא מתייחסים אליה.
• בכתבה נכתב שב-2014 יובאו לישראל 24.9 מיליון ליטר בירה ושמספר זה גדל ל-27.8 מיליון ב-2015. על פי נתוני היבוא באתר הלמ"ס ב-2014 יובאו לישראל לא פחות מ-32 מיליון ליטר מתוכם 27.34 מליון ליטר בירה החייבת במס ועוד  4.5 מיליון ליטר בירה בשיעור של עד 3.8% אלכוהול בבקבוק המיועד לשימוש חוזר ופטור ממס (כ-14% מיבוא הבירה). אז ככל הנראה הנתונים עליהם מתבססת הכתבה לא מדוייקים.
• אכן חל גידול, על פי סטורנקסט, של כ-11% כמותי במכירות הבירה. הקטגוריה שצמחה הכי הרבה, בשיעור של כ-50%  היא אריזת בקבוק ה-500 מ"ל הבודד – האריזה שצמחה בזכות בירות ה-3.8% הזולות שלא משלמות מס קניה, כלומר מחירה לא מושפע מהעלאת או הורדת המס ולמעשה התפתחה מאוד בשנתיים האחרונות "בזכות" הכפלת המס על הבירה הרגילה. 

6. אחד הטיעונים של האוצר שבגינם בחר להפחית את המס על חריפים ועל בירה היה כדי להתמודד עם בעיה חמורה ומסוכנת של אלכוהול מזוייף, המסכן את בריאות הציבור, ושצמח למימדים מבהילים בשנתיים האחרונות. לכך יש להוסיף את הגידול בהברחות ואת אבדן ההכנסות ממיסים כתוצאה מצמיחת קטגוריות פטורות ממס קניה כמו בירה 3.8% בבק' חוזר, סיידר, ורמוט ויין מבעבע.

לסיכום, סדרת הכתבות הזו של מגזין ממון של ידיעות אחרונות היא מוטה ומטעה. לא אתפלא אם הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול עומדת מאחורי הדברים ובכל מקרה, אני מצפה מעיתון רציני כמו ידיעות אחרונות ומכתבת נחשבת כמו נוית זומר לא ליפול בפח הפופוליסטי הזה ולנהוג ביותר ביקורתיות כלפי הנתונים. אגב, אינני טוען שאין עליה בצריכת האלכוהול בארץ. אני אף אומר שלשינויי המיסוי בשנים האחרונות היתה השפעה משמעותית על התנהגות הצרכנים ועל כמות וסוג האלכוהול שצרכו ולכן להפחתת המס בודאי תהיה השפעה גם כן. אולם אינני בטוח שההשפעות הן כה קיצוניות כפי שמשתמע מהכתבות ובכל מקרה ראוי שיעבור מספיק זמן לפני שמבצעים ניתוח של התוצאות שכן להשפעות של שינויים כאלה לוקח לפחות 3 שנים לחלחל ולא 3 חודשים.