עלות הסאטלה

המניע העיקרי של צרכני המשקאות האלכוהוליים לצרוך את המשקאות הללו הוא השפעתם המשכרת. כל ניסיון לטעון אחרת הוא התייפייפות או התעלמות מהמציאות. האלכוהול לא היה ממלא מקום כל כך מרכזי בתרבות, בפולחן הדת ובחיינו אלמלא היה כך (גם איסור דתי על שתיית אלכוהול כמו באיסלם, מוכיח זאת). זה עדין לא אומר שאין לצרכן העדפה, שאין השפעה של טעם, של מיתוג או של מחיר. ברור שיש. אבל בהיות האלכוהול המכנה המשותף, המשמעות היא שבמידת מה כל המשקאות האלכוהוליים הם תחליפיים. בפוסט זה אנסה לבחון את ההשפעה בין קטגוריות המשקאות האלכוהוליים השונות מנקודת המבט הרדודה של הצרכן שרק רוצה "לתפוס ראש" בזול.

כמה אלכוהול דרוש לאדם הממוצע בכדי לתפוס ראש אבל לא להיות ממש שיכור? האם זה ליטר בירה? חצי בקבוק יין? כמה צ'ייסרים? ובכן ע"פ ארגון הבריאות העולמי הכמות הגבולית ששתיה מעבר לה באירופה ובארה"ב תחשב כשתיה מופרזת היא צריכה של 40 ג' עד 50 ג' של אלכוהול נקי בפרק זמן של כשעתיים.  אצל נשים זה יותר קרוב ל-40 ג' ואצל גברים יותר קרוב ל-50 ג'.

כמה משקאות צריך לשתות כדי להגיע לכך?

• ליטר בירת לאגר מצויה בחוזק 5% אלכוהול יכיל כ-40 ג' אלכוהול נקי. כלומר 3 בקבוקי שליש או שתי כוסות חצי ליטר.
• צ'ייסר של ויסקי, ערק או וודקה יכיל כ-8-10 ג' אלכוהול נקי. כלומר ב-4-5 צ'ייסרים מגיעים לכמות.
• כוס קאווה או יין מבעבע סטנדרטי בשיעור אלכוהולי של 11%, תכיל כ-10 ג' אלכוהול נקי. כלומר 4 כוסות צרות וגבוהות של קאווה בנפח 120 מ"ל יביאו את הסאטלה.
• כוס יין אדום 187 מ"ל  בשיעור 13%-14% אלכוהול תכיל כ-20 ג' אלכוהול נקי. כלומר 2 כוסות או חצי בקבוק יין, מביאים את השותה לסף.

עכשיו כשהבנו במה מדובר, בואו ננסה לתת לזה מחיר… חברה צעירים שרוצים לדפוק מעט את הראש אבל לא להשתכר והפרוטה לא מצויה בכיסם עומדים בפני הברירות הבאות:

משקה	שיעור אלכוהול	נפח אריזה נפוץ	מחיר ליחידה בש"ח	יחידות דרושות לסאטלה	כמות אתנול (אלכוהול)	עלות הסאטלה בש"ח
פחית בירה זולה	5%	500 מ"ל	6.5 ש"ח	2	40 ג'	13 ש"ח
פחית בירה זולה "חזקה"	8.5%	500 מ"ל	6.5 ש"ח	1.25	42.5 ג'	7.5 ש"ח
בירה זולה 3.8% חוזר	3.8%	500 מ"ל	4 ש"ח	3	45.6 ג'	12 ש"ח
יין זול	13%	750 מ"ל	15 ש"ח	0.5	39 ג'	7.5 ש"ח
ערק זול / וודקה זולה	40%	700 מ"ל	50 ש"ח	0.2	44.8 ג'	10 ש"ח
ורמוט זול	17%	750 מ"ל	25 ש"ח	0.4	40.8 ג'	10 ש"ח

עלות הסאטלה בשוק החם (כלומר סופר מרקט/ פיצוציה/ מכולת) נעה בין 7.5 ש"ח ל-13 ש"ח. היתרון של ערק/וודקה הוא שבקבוק אחד יכול לשכר כמה חברה בעלות זולה יחסית. היתרון של בירות ה-3.8% הוא שאפשר להעביר ערב שלם בשתיה שלהן בעלות קטנה יחסית ליחידה.

יש לציין שלמרות הביקורת כלפי אלכופופס (בריזרים וסמירנוף אייס) כאילו הם מעודדים צעירים לשתות, עלות הסאטלה, כלומר העלות הדרושה על מנת להגיע למינימום של 40 ג' אתנול היא כ-40 ש"ח – יקר בהרבה מהאלטרנטיבות.

מכולם, כפי שכבר ציינתי בעבר, מפתיעה הפופולריות הנמוכה יחסית של ורמוט. זה מוצר זול שבעלות נמוכה יחסית של 10 ש"ח יכולה לתת סטלה ובטעם נגיש למדי. גם יין זול שנותן "את התמורה הטובה ביותר לכסף" בעקבות הרפורמה, זוכה לפופולריות נמוכה יחסית. בנוגע ליין, אני חושב שזה קשור לחמיצות היחסית שביין ולכך שנדרשים חולץ פקקים וכוסות רגל למרבית היינות.

השינויים האחרונים במיסוי הורידו את עלות הסאטלה לפחית בירה  בכ-2-3 ש"ח ואת עלות הסטלה מערק בסכום דומה.

בשוק הקר, כלומר בברים ובפאבים התמונה מעט שונה. האופציות העומדות בפני הבליין לשתיה בזול הן:

1. שתיה בזמן ההאפי האואר (כלומר בשעות הערב המוקדמות לרוב לפני 20:00), בהן מחירי הבירות נחתכים בעד 50% ומחירי מוצרי אלכוהול אחרים יורדים אף הם. כך אפשר להנות מליטר בירה במחיר של 30 ש"ח +-.
2. לבלות בקופיקס בר בו כל מנה עולה 5 ש"ח ומכילה בממוצע 8 ג' אתנול, כלומר בעלות של 25 ש"ח, אפשר להגיע ל-zone.
3. במקומות שעובדים בשיטת המסלולים או הצמידים, לבחור מסלול זול ופשוט לשתות עד הגעה לרמת השיכרות הרצויה.
4. להגיע למקום שידוע כמפנק, לשבת על הבר על שליש בירה לעשות עיניים לברמן או לברמנית ולקוות לקבל פינוקים .
5. לבלות בדרינק פוינט ודומיו, שמוכר אלכוהול זול יחסית בתמורה לחוויה ספרטנית.

לסיכום, עלות הסטלה המינימלית בשוק החם היא 7.5 עד 13 ש"ח. עלות הסאטלה המינימלית בשוק הקר היא 25 ש"ח.

כמובן שלא כולם רוצים רק לדפוק את הראש. אבל כל צרכן עושה במודע או שלא במודע את החישוב, כמה סאטלה יקבל תמורת הכסף שלו. לכל צרכן יש את הסכום שהוא מוכן להוציא לצרכי שתיה בבילוי. הסכום לרוב נע בין 25 ש"ח לאלה שידם אינה משגת ל-100 ש"ח לאדם בעשירון העליון. רוב הבליינים לא ירצו להשקיע יותר מ-50-60 ש"ח לערב בסאטלה שלהם. אי לכך הם יבחרו במשקאות שיביאו אותם למחוז חפצם בצורה היעילה ביותר, כלומר יתנו להם מקסימום סאטלה בתמורה ל-50-60 ש"ח שלהם. מכאן הפופולריות היחסית של בירות חזקות כמו קסטיל רוז', מרדסו, ברבר ואחרות ושל צ'ייסרים של ערק או וודקה. זה גם מסביר את הפופולריות היחסית של שיטת המסלולים.

למה זה מעניין?

לדעתי, זה מעניין כי באמצעות בחינת "עלות הסטלה" אפשר להעריך כיצד ישפיעו רפורמות ושינויי מחיר על מאפייני הצריכה. ולהיפך, אפשר לתכנן מוצרים שימקסמו את הפוטנציאל באמצעות התאמתם לעלות הסאטלה.