בפוסט שעבר סקרתי את השפעת העלאת המס מלפני 3 שנים על שוק הבירה. באותה הודעה דרמטית של כחלון שיוריד את המס על הבירה, דווח גם על הורדת המס על החריפים, בכך בוצע undo להעלאת המס של לפיד מלפני שנתיים ורבע. מה קרה בחריפים? בפוסט זה אנסה לבדוק.
תזכורת:
להזכירכם, שוק הבירה מבוסס רובו ככולו (למעלה מ-80% ממנו) על יצור מקומי. בשוק האלכוהול המזוקק זה אחרת. מלבד ערק, רובו ככולו של שוק החריפים מושתת על יבוא. הרפורמה במיסוי החריפים החלה ב-2010 והיתה צפויה להסתיים בינואר 2014 אז תוכנן שיהיה מס קצוב לליטר אלכוהול נקי ללא קשר למחיר המשקה עליו מוטל המס. כלומר מס זהה לליטר ערק זול ולליטר קוניאק יקר שמכילים את אותו שיעור אלכוהול. לפיד הקדים את יישום השלב האחרון ברפורמה בחצי שנה והעלה את המס הקצוב המתוכנן ב-25%. מה שכחלון עשה הוא רק לבטל את העלאת המס ב-25% ולהחזיר את המס למחיר שתוכנן לפי הרפורמה המקורית מ-2010, כלומר ל-85 ש"ח לליטר אלכוהול נקי.
מה רפורמת לפיד עשתה למשקאות המיובאים?
כדי להעריך מה קרה נבחן את נתוני היבוא כפי שהם מופיעים באתר הלמ"ס. לצורך השוואת משקאות חריפים עם שיעורי אלכוהול שונים, הנתונים מוצגים במונחי אלכוהול נקי (ליטר ויסקי בשיעור 40% נותן 400 מ"ל אלכוהול נקי).
| קטגוריה | יבוא בליטר אלכוהול נקי 2013 | יבוא בליטר אלכוהול נקי 2014 | שינוי |
| וודקה | 4,349,194 | 2,493,093 | 43%- |
| ויסקי | 1,172,227 | 1,291,866 | 10%+ |
| רום | 56,990 | 48,304 | 15%- |
| ג'ין | 57,890 | 77,418 | 34%+ |
| ליקרים וחריפים אחרים | 57,052 | 285,775 | 401%+ |
כצפוי החריפים הזולים יחסית, וודקה ורום בירידה חדה. ג'ין שונה במובן זה, כי הוא יחסית זול ובכל זאת צומח. הסיבה לכך היא טירוף ברי הקוקטיילים שהחזיר את הג'ין לתודעה. המרוויח הגדול הוא הויסקי שצמח בשיעור דו ספרתי, וכמוצר יקר, הרוויח מהרפורמה.
לתוהים מה פשר הנסיקה המטאורית בליקרים, התשובה נעוצה בשיעור האלכוהול בהם. אם בקטגוריות החריפים האחרות שיעור האלכוהול הוא בסביבות 40% אלכוהול, הרי שבליקרים שיעור האלכוהול נמוך בהרבה וקרוב יותר ל-20%. המשמעות של זה הוא חסכון מס של עד 25ש"ח לליטר או כ-20 ש"ח לבקבוק. זה הפך את הפער במחיר בין ליקר לחריפים אחרים למשמעותי וגרם ליותר לקוחות להעדיף ליקרים. אבל זה רק חלק מההסבר. המס הגבוה יצר תמריץ ליצרנים וליבואנים להפחית את אחוזי האלכוהול במשקאותיהם על מנת להופכם לתחרותיים יותר. כך שיעור האלכוהול בכמה מותגי וודקה וערק בטעמים הורד מ-35% לאזור ה-20% וקצת. ברגע שהם עשו זאת, הם כבר לא ענו על התקן של וודקה או ערק בטעמים והפכו למעשה לליקר על בסיס וודקה. כך קרה עם עוד ויסקי בטעמים ועם משקאות נוספים. משמע שחלק לא מבוטל מהצמיחה בליקרים הוא וודקה וערק בטעמים ששיעור האלכוהול בהם הופחת.
| קטגוריה | יבוא בערך דולרי 2013 | יבוא בערך דולרי 2014 | שינוי |
| וודקה | 37,491,000 | 32,352,000 | 14%- |
| ויסקי | 22,850,000 | 36,945,000 | 62%+ |
| רום | 497,000 | 539,000 | 8.5%+ |
| ג'ין | 464,000 | 532,000 | 15%+ |
| ליקרים וחריפים אחרים | 3,511,000 | 12,458,000 | 355%+ |
| סה"כ* | 73,462,000 | 86,910,000 | 18%+ |
*הסך הכל גבוה יותר מהסעיפים המפורטים משום שהוא כולל עוד סעיפי יבוא שלא פירטתי. סעיפים עבורם לא תמיד הכמות מפורטת בצורה בהירה ולכן השמטתי אותם מהחישוב הכמותי.
מה לגבי ערק?
אותו לא רואים ביבוא.
מותגי הערק המובילים מיוצרים בארץ בייצור מקומי. 2 היצרנים המובילים: יקב גולד, יצרן עלית הערק ואלוף הערק וטמפו , יצרנית ערק אשקלון מחזיקים בלמעלה מ-85% מהשוק. ערק, מטיבעו כמוצר זול יחסית ומסורתי, נמכר יותר בשוק החם, המסוקר על ידי סטורנקסט מאשר בפאבים ובבארים ובמיוחד בהשוואה לקטגוריות חריפים אחרות. אז נבדוק מה קרה בסטורנקסט:
ע"פ סטורנקסט, ב-2012 ערק היה קטגורית המשקאות החריפים השניה בגודלה אחרי וודקה עם כ-17% מהערך הכספי ו-23% מהכמות בליטרים. ב-2014 הקטגוריה ירדה והשתוותה בגודלה לקטגוריית הויסקי הבאה בסדר. בסך הכל כמות הערק שנמכרה בשוק המבורקד ירדה ב-54%, כספית הירידה היתה מתונה יותר בגלל הכפלת המחיר וירדה רק ב-12.5%. המחיר הממוצע לליטר ערק עלה מ-46.66 ש"ח ב-2012 ל-89 ש"ח לליטר ב-2014.
עוד נקודה מעניינת שעולה מהנתונים בסטורנקסט היא מגמה של הקטנת אריזות. היבואנים והיצרנים הבינו שלצרכנים קשה להוציא סכום גבוה יחסית על בקבוק וודקה או ערק במיוחד ממותגים שקודם לכן היו זולים, והציגו אריזות מוקטנות. מאחר והמס הפך למרכיב העיקרי בעלות המוצר והוא נקבע אך ורק לפי כמות האלכוהול הנקי שיש במוצר, אז אריזה מוקטנת בה יש 10% או 25% פחות משקה תהיה זולה בשיעור ניכר וכך מחירה הנתפש יקר רק במעט מאשר המחיר לפני הרפורמה. להלן דוגמאות:
ערק אשקלון, השיק בנוסף לבקבוק הרגיל, גם בקבוק 500 מ"ל שמחירו דומה למחיר בקבוק 750 מלפני הכפלת המס, בקבוק ה-750 מ"ל עודכן לבקבוק 700 מ"ל, כמקובל במשקאות חריפים מיובאים וכך נחסך תאורטית מס בשווי כ-6.3 ש"ח לבקבוק בהשוואה לבקבוק 750 מ"ל (בפועל המחיר הממוצע לבקבוק ע"פ סטורנקסט ירד ב-2.5 ש"ח בלבד בממוצע). עלית הערק השיק בקבוק 275 מ"ל עם פקק כתר במחיר צרכן של פחות מ-30 ש"ח.
ערק מברוקה – הערק בטעמים תקף את סוגית המס מכיוון שיעור האלכוהול והשיק טעמים חדשים בשיעורי אלכוהול מופחתים (ובכך הוזיל את המס עליהם ואת מחירם) מסטיק, צמר גפן מתוק ולימונענע ב-35%, אספרסו ב-33% ותפוח, קרמל, אשכולית אדומה ומוחיטו ב-28%. לפי התקן משקאות אלה כבר לא יכולים להיקרא ערק אלא ליקר על בסיס ערק.
מה אנו למדים מהנתונים?
1. הכמויות בסך הכל קטנות בעיקר בגלל הקיטון בקטגוריות הזולות יחסית (בעיקר וודקה וערק), אבל סך השוק עובר פרימיומיזציה, כלומר ערך הסחורה גדל. בוודקה אמנם הכמות המיובאת קטנה ב-43% אבל בערך כספי קטנה רק ב-14%, כלומר קנינו וודקה יותר יקרה – יותר גרייגוס, ואן גוך, קטל וואן - ופחות וודקה זולה (בלי לנקוב בשמות כדי לא להעליב אף אחד). ברום, אמנם חל קיטון כמותי ביבוא אבל גידול ביבוא בערך כספי, כלומר יובא רום יוקרתי יותר.
2. ויסקי הפכה ב-2014 לקטגוריה הגדולה ביותר במונחים כספיים. וצמחה בעיקר בזכות מוצרים יקרים יותר (לראיה הערך הכספי צמח בשיעור חד יותר מהווליום).
3. ג'ין מתנהג אחרת. למרות שמדובר במוצר זול יחסית, הוא גדל בכמות בשיעור חד יותר מאשר בערך כספי. זה מעיד על כניסת מותגי ג'ין זולים יותר לשוק. אני מעריך שזה נובע מהתחלת פריצה של הקטגוריה שהיתה רדומה עד כה. הפריצה בוודאי באה על רקע טרנד הקוקטיילים השוטף את הארץ והעולם, בהם ג'ין הוא מוצר בסיס.
4. היינו עדים להפחתת שיעורי אלכוהול במשקאות שונים ובעיקר במשקאות בטעמים של קטגוריות שנפגעו במיוחד מהגדלת המס כמו ודקה וערק אבל גם להקשת טעמים בויסקי.
מה תהיה ההשפעה של הפחתת המס על החריפים ב-25% על קטגוריות החריפים השונות? האם תהיה השפעה על משקאות אחרים? ואם כן איזו? על כך אכתוב באחד הפוסטים הבאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה