19 בספט׳ 2015

מס שפתיים–אז מה היה לנו? חלק 1 בירה.

כיצד השפיעה הרפורמה במיסוי בירה ואלכוהול שהחלה לפני שלוש שנים עם הכפלת המס על הבירה והמשיכה עם העלאת המס של לפיד ובוטלה זה מכבר על ידי כחלון? מי יצא מורווח? מי יצא מופסד? מה צמח? מה ירד? הניתוח הבא ובפוסטים השבשבועות הבאים הוא ניתוח שלי ואינו מייצג איש מלבדי. מפאת רוחב היריעה הניתוח יתחלק על מספר פוסטים (2 לפחות). מקורות הנתונים עליהם הניתוח מתבסס הם סטורנקסט, נתוני יבוא, דוחות משרד האוצר והערכות.

imageעל פי דו"ח של משרד האוצר על הכנסות ממסים, ב-2011 (השנה המלאה האחרונה לפני הרפורמה על הבירה) הכנסות המדינה ממס על אלכוהול היו 691 מ' ש"ח, מתוכם 268 מ' מקורם ביצור מקומי והשאר ביבוא. ב-2012 צמחו ההכנסות בכ-100 מ' ש"ח לכ-790 מ'. תחזית האוצר על פי דו"ח זה היתה שהרפורמות - הכפלת המס על הבירה והעלאת המס על חריפים - יניבו תוספת מס של 250 מ' ו-160 מ' בהתאמה. כלומר יעלו את המס בלמעלה מ-400 מ' ש"ח ביחס לשנת הבסיס. אני מתייחס ל-2011 כשנת הבסיס. כלומר ב-2014 המדינה היתה צריכה להגיע לגביית מס מאלכוהול (בירה וחריפים) בסכום של 1.1 מיליארד ש"ח.  מההערכות שבדו"ח משתמע שתחזית ההכנסה מבירה היתה מתוכננת להיות למעלה מ-530 מ' ש"ח.

מהכתבות בעת האחרונה אנו למדים שהתחזיות לא התממשו והכנסות המדינה ממס על חריפים לא השיגו את היעד המתוכנן. אני גורס שהסיבה לאי העמידה ביעד היא הערכת יתר של השוק שהובילה לציפיות מוגזמות. הערכת היתר הזו נבעה מחוסר הבנה של שוק האלכוהול ושל התמריצים שמניעים אותו. בואו נבחן מה קרה. כאמור, נתחיל בבירה.

ב-2012 הוכפל המס על הבירה באישון ליל על ידי שטייניץ. התירוץ למהלך הסודי והמיידי היה שלא רצו לאפשר ליבואנים להצטייד במלאים וכך "לעשות קופה" על חשבון העלאת המס. ה"באג" של אנשי האוצר היה שהיבוא מהווה 25% לכל היותר מהבירה הנמכרת בישראל, כלומר המהלך דפק יותר מכולם את היצרנים המקומיים שאחראים על עיקר המכירות: טמפו, מב"י וכ-20 מבשלות בוטיק. על פי סטורנקסט, המסקר את השוק המבורקד (כלומר את הסופרמרקטים, המינימרקטים, חנויות הנוחות וכד') אלה התמורות שחלו בשוק מאז הרפורמה:

גולדסטאר-בקבוק-500-חוזרב-2012 1 מכל 2 ליטר בירה שנמכרו בשוק המבורקד, היה בירה בבקבוק חוזר (זה עם הפיקדון 1.20 ש"ח לבקבוק חצי ליטר), ב-2014 השיעור ירד לכ-40% בלבד. את החוסר שנוצר מילאה קטגוריה חדשה שפרצה וניצלה הטבת מס המיועדת לבירה בבקבוק חוזר 0.5 ליטר בחוזק של עד 3.8% אלכוהול. עד 2012, בעיקר בירה נשר הלבנה שיחקה בקטגוריה זו. אולם ב-2014 הקטגוריה צמחה פי 2.5 בהשוואה ל-2012 ולמעשה החליפה את מה שאיבדו מותגי הבירה המפורסמים בבקבוק חוזר. עוד אריזה נשכרת מהמהלך היא אריזת בקבוקי השישיות שהיוותה ב-2012 21% מהווליום הנמכר בשוק הבירה, וב-2014 היא צמחה ל-27% מהווליום. ולבסוף בירות פרימיום ומיוחדות כמעט ולא נפגעו. מבשלות בוטיק שצלחו את בעיית המימון שהעלאת המס הציבה בפניהן, המשיכו לצמוח, גם אם לא ממש הרוויחו.

בפוסט שכתבתי ביולי 2012, מיד לאחר הכפלת המס התנבאתי, שהרפורמה תוריד זמנית את הצריכה, אך שבטווח הארוך הסגמנט יתאושש והמכירות  בסך הכל לא ירדו בהשוואה ללפני הרפורמה. סטורנקסט מאשש את ההשערה: סך גודל השוק בליטרים ב-2014 כמעט זהה לגודלו ב-2012 (ירידה של כחצי אחוז כמותי).

גם נתוני היבוא לישראל, כפי שמפורסמים באתר הלמ"ס, מציגים תמונה דומה: ב-2014 יובאה לישראל בירה בכמות הנמוכה ב-4% בלבד לעומת היבוא ב-2012. בחינה לפי סעיפי מכס מעלה שיבוא בירה רגילה החייבת במס ירד  ב-17% ולעומתה בירות המיובאות על סעיפים פטורים ממס צמחו ב-825% לעומת 2012 ומהוות כבר 15% מהבירה המיובאת לישראל.

מכאן אפשר להבין את המניעים לרולבק בביצע האוצר:

התירוץ להעלאת המס דווקא על בירה וסיגריות היה בריאות הציבור כלומר, מוצרים בהם מוטל מס בשאיפה לצימצום הצריכה. הסיבה האמיתית היתה שאיפת האוצר להכניס לקופת המדינה עוד רבע מיליארד ש"ח ממס מבלי להיתפש כאילו העלו מיסים. בפועל צריכת הבירה לא ירדה כמעט, ולמרות זאת הגידול בגביית המס לא עמד בציפיות הוא היה נמוך מהתחזית בכ-80 עד 100 מיליון ש"ח  (כפי שחזיתי שיקרה בפוסט העצומה כנגד המס). אבל מה שהבהיל את קברניטי האוצר הוא הגידול החד בסגמנט ה-3.8% שצמח בצורה מבהילה ונגס בהכנסות ממיסים (הערכה שלי היא שב-2014 אבדן המס הגיע ל-18 מ' ש"ח וב-2015, בעקבות הצלחת בירה מולר, טפח בעשרות אחוזים). אני מניח שבאוצר חששו שגם מותגי המיינסטרים המקומיים ייצרו גרסאות 3.8% כדי להתחמק ממס על הבקבוק החוזר ולהתחרות במותגי היבוא הזולים. דבר שעשוי להוביל לאבדן מחצית מהכנסות המס מבירה. ביטול הטבת מס זו, אף אם היה אפקטיבי, היה מתפרש כהטלת מס חדש או העלאת מיסים. כחלון לא רוצה להצטייר כמי שהעלה מיסים, בטח לא אם יש עודפי גבייה באוצר. לכן בחר במסלול שמשיג תוצאה דומה מבחינת "אבדן המס": ביטול הכפלת המס על הבירה אבל השיג אפקט של מושיע שהוריד מיסים.

בואו ננסה להבין עד כמה יושפע מחיר הצרכן מהפחתת מס הקניה והמע"מ:

אם מחיר בקבוק גולדסטאר חוזר לפני הפחתת המס הגיע לכדי 7.5-8 ש"ח לבקבוק כולל פיקדון (ע"פ סטורנקסט). מחירו לאחר הפחתת הממס צפוי לרדת לפחות מ-6 ש"ח לבקבוק.

מחיר שישיית סטלה ארטואה עומד על כ-50 ש"ח, לאחר הפחתת המס המחיר צפוי לרדת לכדי 44 ש"ח.

בירמרקט שרונהאם מחיר בקבוק בירת בוטיק עומד כיום על 14 ש"ח אז הפחתת המס צפויה להוריד את המחיר בשקל +- לכדי 13 ש"ח.

כלומר הפער בין הזולות ליקרות יגדל שוב והזולות יוזלו בשיעור חד יותר מאשר הבירות היקרות. באחד הפוסטים הבאים לאחר מכן אסתכן במתן תחזית על השפעת הרפורמה על השוק העתידי.

אני מעריך שלא תמו שינויי המיסוי על הבירה ובעוד 3-4 שנים נראה רפורמה חדשה במיסוי בירה. אסביר את עמדתי באחד הפוסטים העתידיים. עד כאן להפעם. בפוסט הבא אסביר את השפעת הרפורמה על החריפים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה