ברוקלין של מעלה

אחת מנקודות האור בנסיעה לקנדה, לפחות בגזרת הבירה, היתה היממה שביליתי בברוקלין בדרכי חזרה ארצה. השתכנתי בהולידיי אין דאון טאון ברוקלין הנמצא במרחק שני בלוקים מהשדרה החמישית של ברוקלין, בה נמצאים המקומות המעניינים. מזג האויר היה נעים יחסית (1 מעלה מעל לאפס, לשם שינוי) הגעתי בשעת ערב מאוחרת ועל כן לא בזבזתי זמן ויצאתי לחפש בר נחמד וידידותי לחובבי בירות בוטיק.

לאחר כמה דקות של שיטוט, מצאתי את עצמי נכנס לספורטס בר בשם 200 fifth ז"א כתובת המקום. המקום היה מורכב משני חללים גדולים (ככל הנראה שני מבנים או חנויות) שחוברו יחדיו במעבר צר עם בר גדול בנוי סביב הקיר המפריד ביניהם. כ-100 מסכי lcd ברחבי הפאב שדרו משחק כדורסל שנראה שריתק את מרבית יושבי הפאב. התיישבתי על הבר. כ-40 ברזי מזיגה איתרו את אורכו של הבר בכל אחד משני עברי הקיר. הבחירה לא היתה קלה ולכן הזמנתי את ה-6-sampler – מגש עם 6 כוסות קטנות של 120 מ"ל לפי בחירתי. להלן הבירות שבחרתי והתרשמותי מכל אחת מהן:

1. אומגנג Hennepin – סזון, 7.7% אלכוהול. צבע זהוב כהה לא ממש צלול. קצף בהיר עם בועות גדולות. ריח פרחוני קל ומתקתק. גוף קל טעם מחוספס מריר, כשותי.

2. Sixpoint Bengali Tiger – בירה בסגנון IPA בחוזק 6.4%. צבע ענברי ולא לגמרי צלול. קצף לבן עם ריח חזק של כשות. ריחות טרופיים עם קצת גומי, אגוזים והדרים. טעם יבש ומר עם גוף תומך, עמוס בכשות עם טעם אגוזי וסיומת מרה וארוכה של זיתים סורים דפוקים.

3. Yuengling – הבירה והמבשלה שמתגאה בכך שהיא הותיקה ביותר באמריקה ומיוצרת מאז 1829. – זו קלסיקה אמריקאית.לאגר עם  4.9% אלכוהול. צבע ענברי בהיר וצלול. קצף תחרה שנשאר. ביחס לקודמותיה, מרגישה נטולת ריח. בעלת ריח של פקק שעם או מרתף יינות טחוב. טעם קל עם מאלטיות מרומזת.

4. סמואל אדמס אלפיין ספרינג – העונתית החדשה של סמואל אדמס לאביב. זו האינטרפרטציה של סמואל אדמס לסגנון הקלרביר – לאגר גרמני לא מסונן שנמזג לרוב מחביות עץ בסמוך למבשלות בלבד. לבירה 5.5% אלכוהול היא מעוננת ומקציפה ונראית כמו בירת חיטה בווארית בהירה. לבירה היה ריח לוואי דיאצטילי נורא (מרגרינה מקולקלת). ביקשתי להחליף למשהו אחר.

5. Smuttynose Winter Ale – בירה עונתית לחורף בצבע אדום בורדו כהה מאוד יפה וצלול. קצף תחרה קטן. ריח קפה וקרמל – כמו קפה קר. רמז לליקר דובדבנים עם טעם מאלטי קלוי ויבש וסיומת מרירה מעט. חוזק 5.1% אלכוהול.

6. Captain Lawrence Smoked Porter – פורטר מעושן בחוזק 6.4%. צבע שחור עם קצף חום יפה. ריח מעושן קלוי עם רמז לעישון כבולי ונקניק. טעם מתקתק סמיך, חלק ומלא במרירות קלויה. בירה מאוזנת ומענגת.

7. סמואל אדמס ברומסטר'ס צ'וקולט צ'רי בוק – הבירה שהזמנתי במקום האלפיין ספרינג שהיה מקולקל. בירה חזקה (7%) בצבע בורדו חום כהה ואטום עם קצף חום אפרפר. טעם פירותי חמצמץ עד חמוץ וסיומת שוקולדית עם ריח שוקולד ודובדבנים. בירה מורכבת וחזקה עם גוף המפתיע בקלילותו.

משנגמר הסמפלר המשכתי לטעום בבודדת עוד כמה בירות:

8. טעמתי עוד איזה אומגנג, שאת שמה איבדתי. צבע זהוב לא לגמרי צלול. קצף תחרה שנעלם מהר. ריח אגוזי עם כשותיות קלה. טעם מחוספס וחמצמץ. שיעור אלכוהול לא ידוע.

9. Empire Cream Ale – צבע נחושת בהיר. ריח טחוב מעט. מרגישה קצת כמו ויסקי. אף נטול כשות, טעם אלכוהולי שמזכיר משקה מזוקק עם מרירות שמקורה לא ברור. ארומה שמזכירה ענבים. 5.2%

לקינוח הזמנתי:

10. Magic Hat #9 – בירת פירות עם 5.1% אלכוהול. צבע ענברי יפה ומזמין, קצף לבן. ריח פירותי של פירות יער, בלאק קורנט או סמבוק (אלדרברי). טעם יבש, מריר אך פירותי. בירה שמתאימה לקינוח.

שבע רצון חזרתי למלון.

למחרת היתה לי שעה להרוג, אז יצאתי לטייל בשדרה החמישית. כשעצרתי לצלם את הפאב הנ"ל מבחוץ עבור פוסט זה גיליתי שמעבר לכביש בדיוק היתה חנות/בר שגרמה לי להתבאס שפיספסתי אותה ערב קודם… חנות בשם BierKraft – סוג של גן עדן לחובבי הבירות האולטרא מיוחדות והסופר נדירות. גם כאן מדובר בשתי חנויות שחוברו להן יחדיו. בצד אחד חנות עם שורה ארוכה של מקררים עמוסים בבירות מופלאות ונדירות ומצד שני, מעבר לקיר, בר חביב שנראה כמו פאב סטודנטים עם שולחנות וספסלי עץ המגיש רק בירות מיוחדות ונדירות מכל העולם. לדאבוני זמני היה קצר ולא יכולתי לשבת ללגום משהו. גם לנבור אחר מציאות במקררים לא היה לי מספיק זמן, אז קניתי כמה בקבוקים לפי המלצתו של הברמן/מוכר שבאופן מפתיע הזכיר לי במראהו את הרייטביראי המוביל בישראל ברק.

לה בחרתי?
Two brothers – Bare Tree

Kuhnhenn 4th D Olde Ale

Stone Vertical Epic 11

למי שמבקר בברוקלין אני ממליץ לפקוד את שני המקומות המקסימים האלה השוכנים זה מול זה משני עברי השדרה החמישית של ברוקלין. אני מעריך שאני עוד אשוב אליהם בהזדמנות.