| הביקור הראשון שלי בקנדה הגיע בזכות תפקידי כמנהל מחלקת היצוא. ביקור בקנדה בחורף הוא סוג של חוויה. היא מתחילה עוד במטוס כשמהחלון נשקף נוף לבן של שלג, נהרות קפואים וקרחונים צפים במפרצים קפואים למחצה. למרות המראה המקפיא, כשיצאתי החוצה אחרי הנחיתה, מזג האוויר הרגיש נעים יחסית ואפילו לא נזקקתי למעיל. מסתבר שפברואר הנוכחי הוא הכי חם שחוו כאן במונטריאול מזה שנים. הטמפרטורה הממוצעת (3-5 מעלות ביום ומינוס קטן בלילה) גבוהה בכ-15 מעלות מהממוצע הרב שנתי. בגלל שכל המבנים והרכבים מחוממים, הנוף החורפי הלבן שנשקף מהחלונות נראה כמו תפאורה יותר מאשר מציאות. כמה שעות אחרי נחיתתי, קרוב משפחה הנושא את השם אבראשי, לקח אותי לסיור מודרך במונטריאול העתיקה ואירח אותי באחד מסניפי רשת הברופאבים Les 3 Brasseurs – רשת 3 המבשלנים. המקום יפה, כולו ספון עץ. בכניסה, מאחורי זכוכית, מצויים דוודי בישול גדולים, לאורך הקיר הפנימי, שוב מאחורי זכוכית, ממוקמי דוודי התסיסה. במרכז המסעדה ממוקם הבאר ומעליו בגובה רב תפאורה של דוודי עץ ונחושת מסורתיים. זה נראה מבטיח. במסעדה הזמנו את מסלול הטעימות שכלל 6 בירות. לצערי, אלה לא בירות לכתוב עליהן הביתה. היו שתי בירות חיטה, פייל אייל, אייל כהה, אייל ענברי ואייל מתובל בשזיף(?). כל הבירות היו מחוספסות בטעמן ומרירות בצורה לא נעימה. באף בירה לא היתה הארומה שציפיתי לקבל. בקיצור אכזבה. |     |
| למחרת יצאתי לסיור עם קולגות אמריקאים במבשלת מק’אאוסלנד. מבשלת בוטיק ממונטריאול הקיימת כבר קרוב ל-25 שנה ומייצרת כמה מיליוני ליטרים בשנה. המבשלה מתפארת בכך שהיא נחשבת לאחת מחלוצות תעשיית הבוטיק בקנדה ומושווה לא אחת לסיירה נבדה וסמואל אדמס. פיתחנו ציפיות. הסיור היה קצר ומאכזב ולא כלל אפילו טעימות. המבשלה היא מבשלה תעשייתית ולא תיירותית. בגלל חוקי אלכוהול דרקוניים בקנדה, אסור להם לחלק טעימות, לכן אין למבשלה אפילו מרכז מבקרים וחדר טעימות. את בירת הדגל שלה, סט. אמברואה טעמתי במסעדה לא הרחק מהמבשלה: אמבר אייל שנראה כמו ומזכיר את גולדסטאר אבל מריר יותר ומעט כשותי יותר מגולדסטאר. לא בירה רעה אבל ב”זכות” מערכת מזיגה לא נקייה במסעדה, קיבלה ארומה דיאצטילית לא נעימה (מרגרינה). |   |
| מהמבשלה המשכנו למלון סקקומי שחבוי בין הרים מושלגים באתר נופש יפהפה צפונית מזרחית למונטריאול, לכנס מכירות שהיה אחת הסיבות לביקורי זה. במלון התגאו בבירה בשם סקקומי המבושלת במבשלת בוטיק בעיירה סמוכה. הבירה היתה לאגר בלונדיני צלול ובוהק, יבש וקריספי. בירה שאפשר לשתות ממנה הרבה. היא היתה לא רעה ובכל זאת לא בירת בוטיק מרתקת. בארוחת הערב הוגשה בירה בשם Moka D’or כאפריטיף. זו בירה המתובלת בפטל. בשונה מבירות פירות אחרות, היא לא היתה מתוקה במיוחד ובשונה מהבלגיות, היא לא היתה מבוססת על למביק חמוץ. זו היתה בירה יבשה למדי עם טרטנס מייבש (איך אומרים את זה בעברית?)וריח פירותי מובחן של פטל בצבע אדום בהיר יפה. באופן מפתיע היתה זו הבירה המעניינת ביותר ממגוון בירות הבוטיק המקומי שטעמתי בביקור עד כה. 5% אלכוהול. בליית ברירה מארגני הכנס הביאו בירות משלהם וכך היה גם ביום למחרת, הארוחות בין סשן הרצאות אחד למשנהו, תובלו בבירות ממבשלות קטנות מהעולם: |   |
| Brassin d’Hiver - העונתית הכהה לחורף ממבלת סט. סילבסטר הצרפתית שידועה בביר דה גארד שלה: 3mont. לבירה היה צבע חום כמו בדאבל בלגי, ראש קצף איתן ובהיר ארומה מורכבת ומחוספסת שמזכירה את הכפריות של ביר דה גארד אבל גם קצת מתיקות שוקולדית כמו בדאבל בלגי. היא לא היתה מתוקה אבל גם לא מדי יבשה. בירה לא רעה ומורכבת בחוזק 8% אלכוהול. Monty Python’s Holy GrAil Black Knight’s Reserve – בירה בריטית בצבע חום אדמדם כהה וצלול. קצף זהוב – בז’. ריח של אייל בריטי גרעיני עם נטיה לקרטוניות וארומה בולטת של קלייה. טעמה יבש וכמעט חמצמץ עם סיומת קלייה נעימה ומרירה שנשארת זמן רב בפה. לבירה גוף קל יחסית לבריטיות שלה. בסך הכל חביבה עם תוית משעשעת עליה כתוב שנקלתה על מכשפות נשרפות…5.7% אלכוהול Wychwood Ginger Bread – אינני זוכר אם בירה זו היתה בארץ פעם. זו מעין שנדי: בירה אלכוהולית משולבת בג’ינג’ר ביר וטעם לימון. היא בחוזק 4.2%, יש לה צבע ענברי בהיר וצלול וקצף תחרה לאגרי. יש לה ריח חזק של לימונדה או פאנטה לימון. טעמה מתוק (מדי) אבל יש לה סיומת חריפה, עוקצת ומתמשכת של ג’ינג’ר עם מרירות - לחובבי הז’אנר. Moosbacher Mad King’s Fest – ככל הנראה גרסת האוקטוברפסט של המבשלה הבווארית. הבירה הזו הפתיעה אותי לטובה. המפגש שהיה לי עם מוסבאכר בארץ היה לא מוצלח. הבירות שטעמתי היו מקולקלות. הבירה הזו לעומתן היתה טובה. היא בצבע ענברי בהיר. בעלת ריח מובחן של דגנים וגרעינים, טעם מאלטי מתקתק וסיומת מחוספסת מרירה שעושה חשק לקחת עוד לגימה. 5.5% אלכוהול. אחרונה ולא חביבה ביום טעימות מתיש זה היתה בירה סינית ללא אלכוהול: זהו לפי שעה. |   |
על בירה בפרט, אלכוהול בכלל, שיווק ועוד דברים שמעניינים את אורן אבראשי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה