בירה מזוקקת בחוזק חבית

נושא המפגש האחרון של פורום בירה מזוקקת הוא ביקבוקים בחוזק חבית. דהינו בקבוקים שמולאו בויסקי כפי שיצא מהחבית בלא למהול אותו לשיעור סטנדרטי של 40% או 43% המקובלים. לא פעם מהדורות מיוחדות ויחידניות מבובקות בחוזק חבית, על כן לא מפתיע שבטעימה זו היו כמה בקבוקים כאלה לא סטנדרטיים. להלן מה שטעמנו לפי סדר הטעימה:

1. Glasgow Whisky Festival בחוזק 52.3% מיושן 14 שנה. זוקק בהיילנד פארק עבור פסטיבל ויסקי בגלזגו.
צבע: זהוב. – ויסקי בהיר יחסית.
ריח: חזק ומעט ליקרי עם רקע של עשן וכבול מתחת לאלכוהול
תחושת פה: סמיך וקטיפתי על הלשון עם חריפות חזקה ושורפת
טעם: מתקתק וכמעט שוקולדי עם דגנים מורגשים
לאחר מהילה במים הופך לויסקי סקוטי בעל טעם פשוט וסטנדרטי.

2. The Whisky Society 1990 בחוזק 58% ומיושן 18 שנה מזוקק במזקקת לונגמורן.
צבע: זהב עמוק ויפה
ריח: חזק, דחוס ומרוכז. מתפתח באף: שקדים, פרחים, מתוק ואגוזי כמו נוטלה, בצק, טרופי, מרציפן.
טעם: מתוק, חזק, חריף וסמיך.
לאחר תוספת מים מרגיש מתוק יותר עם סיומת מרירה (אמרטו/מרציפן) וארומה אניסית קצת

3. Edradour 12 בחוזק 55.4% מיושן 12 שנה
צבע זהוב כהה נוטה לאדמדם
ריח: מתקתק עם גרעינים (גרעיני חמניה לפיצוח)
טעם: סמיך, מרוכז ומתוק למדי. ממש דבשי עם רמז לעשן
תחושת פה: שורף את הלשון
לאחר מהילה במים הדב בולט יותר, הטעם הופך ליותר פירותי וצימוקי. כמו פירות מיובשים. גם העשן יוצא יותר בפה.

4. ביקבוק פרטי של הWhiskey Exchange מספר שנות יישון לא ידוע. חוזק 57.3%. לא ידוע היכן זוקק.
צבע זהוב כהה.
ריח צימוקי מתוק עם רמז לעשן
טעם מתוק, מעושן כמו גחלים במדורה,מרירות קלה וגם קצת גומי שרוף בסוף.
עם תוספת מים: יותר מתוק ומעושן אבל גם יותר מעושן עם ריח פלסטי מעט.

5. ספרינגבנק 12 58.5%.
צבע נחושת בהיר ויפה.
ריח אלכוהולי חזק, בצקי וימי.
טעם מתוק, חריף ותחושת פה לא סמיכה (בשונה משאר הויסקים שנטעמו)
עם תוספת מים קרה קסם: הופיע ריח של גפרורים, הטעם הרגיש מריר יותר ותחושת הפה הפכה לסמיכה יותר לעומת הויסקי הלא מהול.

6. Booker’s חוזקו 63.5% והוא מיושן 6 שנים. האמריקאי היחיד בטעימה.
צבע: עמוק ואדמדם כמו רוטב מייפל.
ריח: מייפל + תפוח עץ עם קצת עץ, וניל וקצפת.
טעם: חמצמץ מתקתק וחם בפה – כמו קוניאק מחומם.
עם תוספת מים החמיצות הפירותית מתעדנת ומתגלה מרירות קלה ואפילו קצת הדרים.

7. לגבולין 12 58%.
צבע: צהוב זהב.
ריח: עשן וכבול חזק ודומיננטי – מורגש גם מרחוק עם קצת בוץ.
טעם: מתקתק, עמוס עשן וכבול עם חמצמצות קלה או שמא היתה זו מליחות.
עם תוספת מים יצאו מינרלים, מתכתיות קלה ואפילו אקונומיקה. אחר כך יצא משהו חם באף כמו נר ריחני עם חריפות ומרירות קלות  

סיכום: בסקוטלנד, ביקבוקי חוזק חבית הם ברמת העיקרון הזדמנות לטעום את הויסקי ערום כפי שהוא ללא האריזה השיווקית של המהילה לשיעור אלכוהול המקובל וללא תיקוני צבע כאלה ואחרים. לכן הם לרוב בהירים יחסית למרות ריכוזם הגבוה. מבחינה שיווקית הם מעניקים למזקקה הזדמנות לגבות פרמיה גבוהה יותר על חביות איכותיות במיוחד או בטשים מיוחדים וגם לחזק את היוקרה של המזקקה או המבקבק. לנו חובבי הויסקי, ביקבוקי חוזק חבית הם כמו בירות עונתיות של מבשלות בוטיק עבור חובבי בירות בוטיק. ובכל זאת נשאלת השאלה האם בגיזרת ה”עלות/תועלת” האם התמורה גבוהה יותר מביקבוקים מסחריים או שזו בועה שנוצרת על ידי אגו מנופח של יצרנים וצרכנים התופסים מעצמם מבינים? בתור צרכן פלצן שכזה, אינני בטוח בתשובה.

התמונות לקוחות מאתרי המבקבקים באינטרנט ומהמצלמה שלי :)