בירה מזוקקת חוזרת

לאחר הפוגה של כמה חודשים פורום הויסקי "בירה מזוקקת" שב להיפגש. הנושא הפעם היה בחינת טעימה עיוורת על תפישת הטעם והאיכות של הויסקי. הטעימה נערכה בברז, אחיו הקטן והביישן של השישקו, בעזרת סיועו האדיב של טל חוטינר, בעל הבית.

האופן בו נערכה הטעימה הוא זה: כל משתתף התבקש להביא 2 בקבוקי סינגל מאלט שלהערכתו האחרים לא יביאו. לא היתה שום הנחייה לגבי מדינת המקור, מספר שנות היישון או רמת איכות. הבקבוקים רוכזו אחר כבוד מאחורי הבר של הברז מבלי ששאר המשתתפים ראו אותם. טל, המארח, בחר בקבוק אחד מהבקבוקים שכל אחד הביא, קבע את סדר הטעימה ומזג לכוסות טעימה מיוחדות מבלי שנראה מה נמזג. כל טועם רשם לעצמו את רשמי הטעימה, דיברנו על זה קצת, ניחושים לגבי מה נטעם נזרקו לאוויר ואז נחשף הבקבוק ואיתו, לרוב, גם סיפור ממעיין הידע הבלתי נדלה של חוטינר.

יום לפני הטעימה, התפלמסתי בצ'אט על נושא הטעימה העיוורת עם אבי פדלשטיין – היינן המוערך של יקב סגל. אבי הוא טועם מחונן ומנוסה הן ביין, הן בויסקי והן בבירה. למרות זאת, הוא מסרב להשתתף בטעימות עיוורות לחלוטין בהן הוא לא יודע דבר על המשקה. ביין לדוגמא הוא מסרב להשתתף בטעימות בהן הוא לא יודע את זן הענבים שמרכיב אותו או כל פרט על התהליך או גיל היין. לטענתו טעימות כאלה הן חסרות תכלית ולא תורמות לטועם ששותה להנאתו. הסיבה היא שבמציאות לא ניתן לנתק את המשקה מהקנקן בו הוא ארוז וחלק בלתי נפרד מהחוויה הוא הסיפור שמסביב והאריזה בה הוא ארוז. יתרה מכך, מאחר וחוש הריח, בשונה משאר החושים, מחובר בקיצור דרך היישר למוח הקטן מבלי לעבור דרך פילטרים של תודעה, הרי שקשה מאוד להפעיל את הזיכרון והאסוציאציות שריח מסויים מעלה בנו בלא סיוע של מידע על הנוזל הנלגם.

לפני שאגיע לרשמי הטעימה שלי, אסכם את חווייתי ומסקנותי לטובת אלה שאין להם סבלנות לקרוא עד הסוף: למדתי בטעימה הזו הרבה. גיליתי שמידת הידע שלי בתחום הויסקי קטנה וטעונת שיפור בהשוואה לידע ויכולת הזיהוי של רבים מחברי הפאנל. עוד למדתי שהתקשתי בזיהוי מותגים אף כי חוויות הטעם והריח שלי בסך הכל קלעו למאפייני הטעם של הויסקי הנטעם. הייתי שמח להשתתף בעוד כמה טעימות כאלה: טעימה עיוורת של בקבוקי ויסקי שאני מכיר, טעימה עיוורת של בלנדים וטעימה עיוורת של טיפוסי סגנונות. אז מה טעמנו? אכתוב את רשמי הטעימה שלי באופן שבו חוויתי אותם: קודם כל החוויה החושית לפי סדר ההופעה: מראה, אף, טעם, תחושת פה ולבסוף שם הויסקי הנלגם, גילו וחוזקו:

1.
מראה: צבע קש צלול בהיר
ריח: בצק, תזקיק עם אלמנט שהזכיר שקדים/בוטנים
טעם: יבש חלש וסקוטי. מרגיש כמו ויסקי עם קרח. סיומת קצרה.
חשבתי שהוא צעיר יחסית
גלן פרקלס 8 שנים 40%.

2.
מראה: צבע דבשי ומראה צמיגי יותר
ריח: מינרלי, פירותי ואף הדרי – הזכיר לי קצת ליקר קוונטרו. אלמנט מתוק באף
טעם: מאלטי קרמלי אבל למרות האף לא מרגיש מתקתק על הלשון.
תחושת פה סמיכה יחסית ואף צמיגית.
Aberfeldy שהוא ויסקי היילנד ואחד המרכיבים של דיוארס. 12 שנה, 40% אלכוהול.

3.
מראה: צבע קש דבשי בהיר ומראה דליל יחסית
ריח: חזק, פירותי עם טחב של מערה/קורקי. עור ישן. כמו ויסקי בהתהוות – בתהליך. קצת תוקפני. לאחר זמן יצאו גם אצטון, גופריתיות, חומץ בלסמי וצימוקים.
טעם: מחוספס, לא ממש נעים, וסיומת מעט שוקולדית.
זה היה הויסקי שאני הבאתי, ולא זיהיתי אותו… Slyrs. ויסקי גרמני. 43% ללא ציון שנים, ככל הנראה 3-4 שנים.

4.
צבע: דבשי בהיר.
ריח: עישון חזק ובולט עם הרבה כבול וקצת כלור.
טעם: יבש, מעושן כמו אחרי מדורה או סיגר. מתקתק קלות.
לאחר תוספת מים, מתגלה מרירות שרופה של לתת.
ארדמור – היילנד פיטי שמיושן ברבע קאסק של לפרויג. בחוזק 46% ללא ציון שנים.

5.
צבע: דבש נחושת.
ריח: בצק תזקיקי עם מתיקות שוקולדית/קרמלית.
טעם: "לא רע" עם מליחות ומתיקות בו זמנית. עם רמז קל לעישון
תחושת פה קטיפטית.
רויאל לוכנאגר 12 שנה 40% אלכוהול. אחד מהמרכיבים של ג'וני ווקר בלאק לייבל.

6.
צבע: דבשי ענברי יפה.
ריח: לק לצפרניים, אצטון, אגס
טעם: חזק. מרגיש גם חזק באלכוהול. למרות האמור לעיל, הטעם מעודן יחסית עם מתיקות נעימה
תחושת הפה סמיכה יחסית.
גלן פידיך 14 ריצ'-אוק. מיושן 14 שנים בחוזק 40% בלבד.

7.
צבע: נחושת ענברי
ריח: עישון, גופרית, גפרורים.
טעם: מתקתק וחזק באלכוהול עם סיומת מלוחה יחסית.
ספרינגבנק 10 שנים 46% אלכוהול.

8.
צבע: דבשי לא צלול וזהוב.
ריח: של פלסטלינה, קצת כבול, נפט/פלסטיק/גומי חרוך קצת כמו ריזלינג גרמני ישן.
טעם: כבולי עם תחושת פה סמיכה.
Connemara – ויסקי אירי פיטי. 40% אלכוהול. גיל לא ידוע.

9.
צבע: ענברי נאה ובהיר
ריח: ריבתי חלש, מזכיר קצת דבק. אלכוהולי מאוד באף
טעם: מר, יבש וכבולי עם טיפה של פירות בשלים מאוד עד רקובים וחמיצות קלה בסוף.
תוספת של מים חושפת גם פלפל שחור וקינמון.
טליסקר 57: גרסת טליסקר בחוזק 57%.

נהנתי מאוד מטעימה זו ונראה לי שאיישם אחת כזו גם לבירה ואולי גם ליין.