לאחר הקדימון עליו כתבתי בשבוע שעבר, נערכה השבוע תערוכת בירז 2012. אלפי מבקרים טעמו מאות בירות שהוצגו על ידי עשרות רבות של מציגים. היה מפגש ברנז'אי מתוקתק לעילה. להלן התרשמויותי וגם כמה מרשמי טעימותיי…
אף כי הציגו בתערוכה לא מעט יבואנים, וחלקם אף השיקו מותגים חדשים, הפוקוס והעניין בתערוכה, לדעתי, היה ביצרנים המקומיים. זו היתה תצוגת התכלית המרשימה ביותר עד כה של תעשיית מבשלות הבוטיק הישראליות מביתי קטן ועד מסחרי גדול. לצד שחקנים חדשים רבים בתערוכה, בלטו בהעדרם לא מעט שחקנים שהציגו בשנה בעברה ובחרו, איש איש מסיבותיו, להעדר השנה. בין הנעדרים ניתן למנות את י.ד. עסקים שהציגו דוכנים גדולים בשנה שעברה, הדאנסינג קאמל – מחלוצי תעשיית בירות הבוטיק בארץ שהיה הראשון להוציא מהדורות מיוחדות לאירוע בשנה שעברה, בירה טייבה של נאדים חורי, בירדי, חינאווי ועוד. השחקנים הגדולים טמפו וקרלסברג בחרו לצמצם את נוכחותם בהשוואה לשנה שעברה. קרלסברג הסתפקו בסדנת ההדרכות שלהם וטמפו בחרה להציג רק את הבירות המיוחדות הישראליות שלה: גולדסטאר בלאק רוסט ואביר ובכך להשתלב יפה ובאנדרסטייטמנט עם ה-theme של התערוכה: "בוטיק ישראלי". אני מאמין שזה עוד שלב בדרך להפיכת התערוכה לתערוכת מבשלות מקומיות בסגנון ה-GABF האמריקאי או ה-GBBF האנגלי.
השנה בשונה מבעבר, הגעתי לתערוכה על תקן מבקר ולא על תקן מציג/מארגן. זה הפך את החוויה לנעימה ומרוחקת קצת מבחינתי. ריחוק שאיפשר לי להרגיש חופשי כמו פרפר. הגבלתי את עצמי מראש ל-30 טעימות. הגעתי מוקדם והצבתי לעצמי יעד לסיים את הטעימות עד לשעה 20:00. משפג תקציב הטעימות שלי עזבתי את המקום כדי לא להעמיד את עצמי בפיתוי, ממילא הרגשתי שנהיה צפוף ודחוס. בטעימות השתדלתי להתמקד בבירות שאינני מכיר או שייחודיות לתערוכה. לא אכתוב כאן את רשמי מכל 30 הטעימות ואפילו לא אמנה את כל הבירות הנטעמות. אציין שטעמתי בעיקר תוצרת של יצרני בוטיק ישראליים. מלבד בירות בוטיק ישראליות היו גם סיידרים ישראליים (שיכרי תפוחים), תמד – שיכר דבש ואפילו קוקטייל על בסיס שיכר ג'ינג'ר. להלן כמה רשמים שבכל זאת ראויים לציון:
1. העץ הבודד רימון – בירה שבושלה במיוחד לתערוכה ועשויה עם רימון וסילאן. חוזקה 7%. צבעה אדום מעונן עם קצף בצבע קרם צהבהב. בעלת ריח פירותי – תפוחי, טעם מאלטי מריר ומאוזן בפירותיות נעימה.
2. גופר'ס בלאק פריידיי. בירת שבושלה במיוחד לתערוכה בסגנון קריסמס אייל מתובל בעשרה תבלינים בחוזק 6%. בין התבלינים שמתחבאים בבירה יש ציפורן, הל, אניס, פלפל אנגלי, מוסקט, ג'ינג'ר ועוד. נראית כמו קפה ללא חלב ולא שחור מדי – בצבע חום כהה עכור עם קצף כהה יחסית. ריח מתובל מאוד שהזכיר לי ציפורן, קפה, ג'ינג'ר ועוד תבלינים. טעם מתקתק מרוכז עם רמז לחריפות. מחממת בגרון. בירה לא קלה לשתיה אבל אחלה בירת חורף שיש לשתות בלגימות קטנות בטמפרטורת החדר.
3. השחר IPA בחוזק 6% – הכשות הראשונה של הערב. צבע זהוב כהה ומעונן קלות. קצף קרמי איתן. ריח כשותי נעים ואשכוליתי. טעם יבש יחסית עם חמיצות קלה וגוף בינוני קל.
4. עליית הגג או פושפוש דארק אנד סטורמי – קוקטייל העשוי מבירת ג'ינג'ר ביתית בעלת טעם וריח של ג'ינג'ר טרי וצבע של רוזטה עם רום כהה מתובל. שיעור אלכוהול לא ידוע. נראה כמו פסטיס עם מים – צבע צהוב חלבי, ריח לימוני עם בישום מפתיע של ג'ינג'ר ויסמין. טעם ג'ינג'ר חמצמץ חריף, נטוח מיגוז ובעל טעם שארי חזק של ג'ינג'ר.
5. עוד מעליית הגג – טרומן XP – שחזור של מתכון של אחד מאבות ה-IPA מהמאה ה-19. חוזקה של הטרומן 7% אלכוהול, היא נראית כמו בירת חיטה בווארית לא מסוננת. ריחה קצת סקאנקי או אולי קרטוני. טעמה מריר וכשותי עם ריח בסיום שמזכיר לי מריחואנה (כנראה סקאנק). כצפוי אין זכר לכשותיות המוגזמת שמאפיינת IPA מודרני. בהחלט חוויה מעניינת וראויה לציון.
6. טקוואנביר תמד – שיכר דבש ביתי בחוזק 8%. צבע אפרפר דבשי עכור, נטול קצף. ריח של תפוח עץ וטחב/חבית עץ. טעם יבש יחסית וקל יחסית לשתיה. תמד לא רע.
7. שיבולת ברלינר וויס – לדעתי הבירה הנועזת ביותר של מבשלת בוטיק שהוצגה בתערוכה. ברלינר וויס הוא סגנון מזרח גרמני של בירת חיטה המאופיין בחומציות גבוהה המזכירה למביק. הברלינאים נוהגים להמתיק את חמיצותה באמצעות סירופ אדום או סירופ ירוק המעניקים לבירה מלבד צבע ומתיקות גם ריח פרחוני/עשבוני מיוחד. הברלינר ווייס של שיבולת היתה בצבע זהוב קש בהיר ומעונן עם קצף לבן (כמו בירת חיטה בלגית), ריח של תבשיל ומים של מלפפון חמוץ. לטעמי החיטה לא הורגשה מספיק. הטעם היה חמוץ. בירת הארדקור לחובבי הז'אנר.
8. ישראייל באסטר'ס 67 – הגרסא היבשה והחזקה יותר של באסטר'ס 48 עליה כתבתי בפעם הקודמת. צבע בלונד כהה או ענברי בהיר, קצף לבן עם בועות גדולות. ריח גופריתי וחמצמץ מעל ריח תפוחים מובחן. טעם מתקתק, תפוחי ושמרי.
9. מבשלת הגליל פאמפקין אייל – בירה שבושלה במיוחד לתערוכה. בירת סתיו עונתית קלאסית באנגליה ובארה"ב. סגנון שצבר תאוצה בעשור האחרון בקרב מבשלות הבוטיק ורוכב חזק על הלווין. צבע ענברי לא צלול עם קצף בהיר שיורד מהר. ריח פירותי מתובל שהזכיר לי פאי תפוחים או אגסים עם תפוח אדום מתחת. בין התבלינים שבבירה זו נמצא קינמון, פלפל אנגלי, מוסקט וזנגוויל. טעמה מתקתק ועוגתי משהו. הציפורן הדומיננטי לרוב בסגנון זה, נעדר מבירה זו.
10. קלר – בירה שבושלה במיוחד לתערוכה ומשמשת כתרומה לעמותת "נא לגעת" הבירה שבושלה על ידי ייננים במבשלת העם, לבקשתו של אבי בן עמי, מארגן התערוכה, הותססה עם שמרי יין ויושנה בחבית עץ שישנה בעבר יין אדום. הבירה הזו היתה היחידה שנמכרה בכסף גם ביום הראשון – של הקהל המקצועי. טעימה עלתה 10 ש"ח. בירה זו היא יצור כלאיים: היא נראית כמו בירה ומאופיינת באלמנטים של טעם וריח כמו של בירה אבל מאידך יש בה גם חמיצות שמזכירה יין, ריחות עץ ופירות ומיגוז עדין שמתאים ליין מבעבע. צבעה ענברי לא ממש צלול, ריחה פירותי עם רמז לצימוקים ועץ. טעמה פירותי ונטול מרירות עם מאלטיות עדינה ומיגוז עדין. עוד על תהליך הכנת הבירה מצד המבשלה אצל דגן בבלוג. פרויקט מעניין, מקורי ומעורר השראה שאני מקווה שיוביל לעוד כמוהו.
11. סיידאפקט –סיידר של יקב אל רום בצפון. 6%. נראה כמו יין לבן עם צבע זהוב בהיר ירקרק וצלול, נטול קצף. ריח שמזכיר סוכריות ג'לית מתוקות מעורב עם תפוחים. טעם חמצמץ, פירותי ויבש יחסית. גוף קל ומיגוז עדין. נחמד.
12. מלכה חיטה – היתה לי חוויה מתקנת. בטעימה המקדימה בשבוע שעבר היא נמזגה מבקבוק וככל הנראה סבלה מזיהום. בתערוכה היא נמזכה מחבית. החוויה היתה שונה: מראה בהיר כמו של חיטה בלגית. ריח חיטה וציפורן. טעם חמצמץ עם כל הטעמים הקלאסיים של טופי, בננה וציפורן. אף כי היא יבשה למדי זו בירה ראויה וטובה. אני רק מקווה שבבקבוק היא תהיה טובה באותה מידה ושהבקבוק שטעמנו בשבוע שעבר היה מעידה חד פעמית.
המהדורות המיוחדות והמוגבלות והבישולים המיוחדים לתערוכה, הם טיפטוף ראשון במה שאני מקווה שיהפוך לשטף מרתק וטעים. רק באמצעות מוצרים מיוחדים ומרגשים כאלה תוכל להתפתח תעשיית בוטיק משגשגת לצד הענקים המסחריים. זה הבידול שמנצל את יתרונם התחרותי של היצרנים הקטנים על פני הענקים היעילים ששולטים בכיפה. הגמישות והיצירתיות שמבשלות בוטיק יכולות להפגין זו הדרך שתאפשר הגדלה של צריכת הבירה והעניין בה מבלי לפגוע או לגרוע מפרנסתם של המותגים המבוססים. נהנתי מאוד. תודה לסטודיו בן עמי, תודה למציגים. חזקו ואמצו.
היה כיף לבקר ולהפגש.
השבמחקאני לא כתבתי את רשמיי עדיין אבל מה שזכור לי לטובה הם סיידרים מאוד מעניינים.
כמו כן מציין לטובה את ההודית המכוערת של רונן.
אהבתי.
ברלינר וויסה לא אמורה להזכיר למביק חוץ מזה ששתיהן חמוצות.
השבמחק