את תערוכת בירז 2011 כיניתי GIBF בהשראה מהGABF וה-GBBF. בפוסט הנ"ל הסברתי מדוע לדעתי תערוכה זו חשובה בשני מישורים: 1. היא תורמת לשיפור הידע וההבנה בבירה בקרב הקהל המקצועי והקהל הרחב כאחד. 2. היא תורמת לצמיחת שוק בירות הבוטיק והבירות המיוחדות בכלל בארץ, כפי שתערוכות דומות עשו במקומות אחרים בעולם.
בשבוע הבא תתקיים תערוכת בירז בשנית. השנה תתקיים תערוכת בירז ב-10-11 לינואר בהיכל נוקיה. ה-10 לינואר מיועד לקהל המקצועי – דהיינו לעוסקים בתחום לפרנסתם. ה-11 לינואר מיועד לקהל הרחב, דהיינו לכל חובבי הבירה, אוהבי הבירה ואנשי הבירה באשר הם. המעוניינים ביותר פרטים מוזמנים להיכנס לאתר בירז.
בהתאם לחזון, השנה משתתפות בתערוכה יותר בירות מאשר בשנה שעברה ומספר מבשלות הבוטיק שמציגות גדל באופן דרמטי. אחד הסממנים של תערוכה חשובה בתחומה הוא השקת מוצרים חדשים בה. בתערוכות בירה חשובות בעולם מבשלות בוטיק לוקחות את הנושא צעד קדימה ומבשלות מהדורות מיוחדות ולעיתים אף יחידניות (חד פעמיות) עבור התערוכה. מסתבר שקהילת מבשלות הבוטיק המקומית אימצה את תערוכת בירז כבמה שכזו ולפחות 15 בירות חדשות או מהדורות מיוחדות יושקו בה. עוד חידוש מרענן בתערוכה השנה, שנפוץ באירועים דומים בחו"ל הוא שיכרי תפוחים או סיידרים אלכוהוליים. לפחות שלושה כאלה יושקו בתערוכה. בטעימה מקדימה שערכו המארגנים יצא לי לטעום שניים מהסיידרים ותשע מהבירות שהוכנו על ידי יצרני בוטיק מקומיים ויחשפו לראשונה בתערוכה. להלן רשמי הטעימה שלי, לפי סדר הטעימה:
1. ישרא-אייל – 48 בסטר'ס. סיידר תפוחים מתוק בחוזק 4.8% אלכוהול.
צבע כמו של סיידר הגליל – חום דבשי צלול ויפה – לא אופייני לסיידרים אלכוהוליים
ריח של חומת בלסמי עם בישום נוסף כלשהו
טעם תפוחי מתוק למדי עם מיגוז עדין ונעים. משקה מרווה שעושה חשק לעוד.
הופתעתי לטובה מסיידר זה משום שלרוב סיידרים אלכוהוליים נופלים לאחת משתי קטגוריות: סיידר יבש ומוגז המזכיר יין לבן או בירה ונוטה לפעמים למלאכותיות וסיידר בסגנון צרפתי – מלא בריחות של ריקבון, גופריתיות וחומציות גבוהה. 48 בסטר'ס לעומת זאת מצליח לשמור על טעם בולט של מיץ תפוחים, אף נעים וללא ריחות וטעמי לוואי לא נעימים או מלאכותיים.
2. Tura – Delightful – סיידר אורגני. 5.7% אלכוהול.
צבע ירקרק בהיר מאוד ולא ממש צלול, כמו יין לבן לא צלול ונטול קצף לחלוטין.
ריח חמצמץ המעורב בריח גרעינים ויין לבן. בסיום מופיע בישום סוכרייתי כמו סוכריות דובדבן.
טעם מתוק עם מיגוז עדין וסיומת מרירה קלות אך מאוזנת. גם סיידר זה מפתיע לטובה בדרינקביליות שלו.
3. אחוזת בית – אלנבי – לאגר אדמדם 5.3% אלכוהול.
נראית מצויין, צבע מזמין המזכיר את גולדסטאר ומנבא מאלטיות מעימה ומתקתקה עם קצף תחרה עדין.
ריח מאכזב של דגנים בחומץ המעיד על התחמצנות או קילקול או שניהם.
טעם מחומצן, מרגיש כמו בירה ישנה מאוד עם טעמי מרגרינה ישנה. בירה לא טובה בעיני.
4. מבשלת העם/הדובים - פרייבט לייבל - IPA מיוחד לתערוכה. 5.6% אלכוהול. הייחוד של בירה זו הוא התיבול בכשות הלרטאו הגרמני שלא משמש לרוב לתיבול IPA.
צבע ענברי מעונן. ראש קצף לבן איתן (אם אינני טועה האיתן ביותר בטעימה)
ריח כשותי נעים ומגרה של פירות, אשכוליות, גויאבה ופרחים.
טעם יבש (מדי) ומריר עם גוף רזה יחסית וקל. כאילו הבירה היא במה לכשות.
5. מלכה - חיטה – השקה ראשונה מזה שנים למבשלת מלכה הצפונית – מחלוצות תעשיית הבוטיק בארץ. 5% אלכוהול.
נראית כמו בירת חיטה בלגית: צבע צהוב קש בהיר ומעורפל. קצת חסרת קצף או שהקצף ירד מהר מדי.
ריח שמרי מדי המזכיר בירה ביתית עם ריחות לא נעימים שמזכירים תבשיל ירקות. חסרו לי המאפיינים הקלאסיים של בירות חיטה: בננה, טופי, פירותיות וכד'.
טעם שמרי מינרלי עם מרירות קלה ולא נעימה. 
6. ג'מס בלייזר – שת"פ מיוחד של מבשלת ג'מס ומגזין בלייזר. אייל חום בחוזק 6% אלכוהול.
צבע חום כהה מאוד אבל לא שחור. עם קצף חום בהיר.
ריח מאלטי טוב, שוקולדי ומעושן.
טעם יבש, מעושן עם קצת קפה. טעים וטעים. בירה מצויינת שעושה חשק לשתות ממנה עוד ליד האח ביום חורף קר.
7. שפירא - ג'קס וינטר אייל. בירה עונתית לחורף המיושנת עם שבבי עץ שהושרו בג'ק דניאלס. 6.8% אלכוהול.
צבע חום עכור כמו שוקולד או חיטה כהה אבל ללא קצף.
ריח טוב של שבבי עץ, ברבן, וניל, חמאה, שוקולד, פירות יבשים כמו צימוקים ותמרים.
טעם מתקתק, מרוכז ושוקולדי. עם אלמנטים של תמרים וחרובים.
לדעתי הבירה הזו מרוכזת ומעט תוקפנית מדי. מהיכרותי את יוצריה, אני מנחש שהסיבה לכך היא שהבירה עדין לא מוכנה ועליה להתעדן ולהירגע עוד כמה שבועות לפני שתהיה מוכנה לשתיה. אני מוכן להעיז ולנחש שבעוד שנה היא תהיה טובה יותר, כשיצטרפו אליה טעמי ריבה ודבש שיעדנו את התוקפנות הנוכחית.
8. בזלת עוג – חיטה-דאבל בוק - 7.5% אלכוהול. העונתית של מבשלת הגולן לחורף.
נראית כמו בירת חיטה. עם צבע ענברי מעונן וקצף בהיר חלבוני ואיתן
ריח פירותי עם תפוחי עץ, אגסים בשלים ואצטון (כמו לק לציפורניים)
טעם שמרי מעט, מתוק ופירותי עם בננה וקצת ציפורן.
9. פאבו - טריפל המתובל בכשות אמריקאי מסוג קסקייד. 9% אלכוהול.
צבע אדמדם דבשי צלול יחסית ונטול קצף – מאוד שונה מטריפל קלסי המתאפיין לרוב בצבע בהיר וראש קצף איתן.
ריח כשותי מאוד המזכיר סוכריות ג'לית. אולם היה גם ריח לוואי שמרי ולא ממש נעים – כנראה משמרים בלגיים.
טעם מריר כשותי עם מתיקות קלה בלבד.
הבירה כדאבל IPA בסגנון אמריקאי היא טובה אבל כטריפל בלגי – חסרה לי הבלגיות.
10. שריגים - טריפל בלגי - הבירה החזקה בטעימה: 9.2% אלכוהול.
נראית כמו טריפל: צבע זהוב דבשי מעורפל עם ראש קצף.
ריח תפוחי עם קצת לק (אצטון) עם שמריות גבוהה (זה מתאים לסגנון)
טעם מתוק (מדי) עם שרים, תפוחים ופירות. הבירה שורפת בגרון – היא מרגישה חזקה וקצת ביתית.
11. אלכסנדר - בלאק – הפורטר העונתי של אלכסנדר לחורף בחוזק 7% אלכוהול.
צבע שחור עם מעט קצף חום צהבהב.
ריח מאלטי, קלוי ומינרלי.
טעם מחוספס, עשיר, מתקתק שוקולדי, עם קפה ורמז לחמאה.
גוף קל יחסית. טעימה ונעימה לשתיה.
תודה לאבי בן עמי על הארגון וההזמנה לטעימה. תודה למאיר מזרחי על התפעול ותודה לשחר הרץ על הנחיית הטעימה.
להתראות בנוקיה ב-10 או ב-11 לינואר בין 16:00 ל-23:00.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה