יונתן בא הביתה

בקיץ לא כל כך בא לי לשתות ויסקי. חם מדי לויסקי טוב ומבאס מדי לשתות ויסקי לא טוב כשהוא מוצף בקרח. עם בוא הטיפטוף הראשון כשהטמפרטורות יורדות אל מתחת ל-30 מעלות, ארון הויסקי קורא לי. מותג שבמהלך שיווקי מבריק תפס בעלות על הגשם הוא ג'וני ווקר שמציע בשנים האחרונות מבצע בפאבים בימי גשם חורפיים. לאור הגשם שפקד אותנו השבוע ומזג האוויר הרוחני משהו אני מקדיש את הפוסט היום ליוני המהלך. בתקווה לחורף גשום.

באחת מנסיעותיי האחרונות קניתי לעצמי מארז מהודר בשם Johnnie Walker The Collection של 4 בקבוקי ג'וני ווקר: בלאק לייבל, גרין לייבל, בלו לייבל וגולד לייבל. באותה נסיעה גם פינקתי את עצמי ב-2 כוסות גלן קירן יוקרתיות שעל השפעתן על טעם הויסקי כתבתי זה מכבר. באחד מסופי השבוע האחרונים, כשכולם היו כבר ישנים, החלטתי לעשות "ויש" על כל הסידרה מאדום ועד כחול ועל הדרך לחנוך את המארז והכוסות. להלן הרשמים:

ג'וני אדום. 40% אלכוהול. מוגדר כאולד סקוטש ויסקי
צבע זהוב
ריח של תזקיק, אלכוהול, ריח מוזר שמזכיר לי מקרר, קצת מתכתי וגם משהו שמזכיר לי קצת שקדים, אולי זה רמז לעישון שהתערבב עם ריח של לתת.
טעם פרווה. לא מתוק מדי לא יבש מדי, שורף וצורב בגרון ולמרות זאת חלק וזורם. סיומת מחממת וצורבת בגרון. כנראה שיש סיבה לכך שזה הויסקי הנפוץ בעולם.

ג'וני שחור. מיושן 12 שנה. 43%. מוגדר כבלנדד סקוטש ויסקי (דהיינו מכיל גם גריין ויסקי)
צבע נחושת בהיר ויפה
ריח ראשון פלסטיקי. הזכיר לי גומי סינטטי. אחר כך מופיעה קצת כבוליות מעושנת
טעם עשיר יותר, מאלטי, מורכב מקודמו.
תחושה בפה סמיכה ושמנונית. אפטר טייסט מנטולי ומעושן וחמצמץ.

ג'וני ירוק. מיושן 15 שנה, 43% אלכוהול. מוגדר כבלנדד מאלט סקוטש ויסקי, דהיינו זה פיור מאלט – מכיל רק לתת שעורה ולא גריין ויסקי.
צבע זהוב כהה, מעט כהה יותר מג'וני אדום אבל חיוור יותר מהשחור.
ריח מאלטי מתוק ועוגתי משהו. שוב באים מעט שקדים. הפעם הם קלויים
טעם מתקתק עם סיומת מרירה קלות, כמו קרמל או עוגיה שנאפתה טיפה יותר מדי. זה טעים לי. החריכה הקלה מאזנת את המתיקות ומצילה את הויסקי ממלכודת המתיקות. משאיר אפטר טייסט חמצמץ מריר בפה.
גם כאן יש מן סמיכות שמנונית בפה, אבל עדינה יותר מזו של הג'וני השחור.

ג'וני זהב. מיושן 18 שנה. 40%. מוגדר כ-mature scotch Whisky.
צבא נחושת בהיר ונאה.
ריח עוגתי עדין ביותר.
טעם אחר מקודמיו. בויסקי זה הטעם עדין יותר וחלש יותר. הוא יושב על גוון אחר, קצת יותר חלבי/קרמי ואפילו ונילי. אולי זה בא מחביות העץ בהן שהה הויסקי שנים רבות.
סיומת מתקתקה בפה. וסמיכות שמנונית על הלשון.

ולסיום גולת הכותרת. ג'וני כחול. מספר השנים שהויסקים המרכיבים אותו לא מצויין. מוגדר כבלנד של הויסקים הנדירים ביותר של המזקקה. 43%. כל בקבוק נושא מספר. הבקבןק עצמו עשוי מזכוכית כחולה. והתוית כתובה בפונט מהודר של ימי הביניים.
צבע – שוב נחושת בהיר ונאה.
ריח אלכוהול ותזקיק ששורף באף – קצת מאכזב. אחרי גלגול על הלשון הופיעו ארומות מעניינות ובשרניות.
בניגוד לאף שמאכזב, הטעם עשיר, מורכב ומלא. יש פה הכל: מאלטיות, מתקתקות סוכרית, ומתקתקות עוגתית מאלטית, יש רמז למנטוליות, הדים של עשן ובעיקר המון איזון עגול ומחמם לב. התחושה בפה היא של ויסקי סמיך שאפשר ללעוס.

לסיכום. בסך הכל נהנתי מהטעימה. לא היו נפילות אבל מאידך גם לא הפתעות מרעישות. הגרסאות המתקדמות של ג'וני, אכן טובות ומעניינות אולם אני תוהה האם ברמת המחיר של כל אחת מהן לא ניתן להשיג ויסקי אחר טוב יותר.