בירת יוון

סצנת הבירה ביוון תקועה באותו מקום כבר למעלה מעשור. זה לא אומר שאין שם משהו מעניין לשתות, בסלוניקי פגשתי לראושנה את טרנד ברי הבירה לפני למעלה מעשור. יחד עם זאת למאפייני שוק הבירה היווני יש סיבות. ביקור אצל קרובים בחאניוטיס – כפר של בתי קיץ בחלקיד’יקי (3 חצי איים דמויי אצבעות בצפון מזרח יוון) סיכם את הדברים בתמציתיות.

חאניוטיס, כמו מרבית הכפרים בחלקיד’יקי מלא בבתי קיץ של יוונים מצפון יוון המתמלאים בכל סוף שבוע בחודשי הקיץ. כמו כן יש במקום בתי מלון המושכים מעט תיירים אירופאים. כיאה למקום תיירותי, הכפר מלא במסעדות, פאבים ובתי קפה. לאורך החופים פרושים עשרות ביץ’-ברים המוכרים שתיה קרה, קפה קר ובירה קרה עם חטיפים לכל אותם מתרחצים ומשתזפות טופלס השרועים בעצלות על מיטות שיזוף תחת השמשיות על קו המים.

סגנון הבירה האולטימטיבי ללגימה בסיטואציות כאלה הוא לאגר בהיר ובלתי מתחכם. אולי זו הסיבה שאמסטל הוא מותג הבירה הנמכר ביותר ביוון וחברת היינקן, בעלת המותג שולטת בשוק עם נתח שוק של כ-75%. בכל מקרה בביץ’ בר השכונתי שלנו מבחר הבירות שהוצע כלל את הבירות הבאות, ככל הנראה כולן מבית היינקן: אמסטל, אמסטל פילסנר, אמסטל פאלס, היינקן מחבית, קייזר, ביוס 5, באקלר (ללא אלכוהול), ומרפיס רד, שנקראת ביוון מרפיס קוקיני (אדומה). מלבד מרפי’ס רד כל הבירות היו לאגרים בהירים. שתיתי את 2 הבירות שלא היכרתי:

אמסטל פרימיום פילסנר – מין מתיחת מותג של אמסטל כמו תתי מותג רבים שיש למותג שהוא הנמכר ביותר במדינה. ככל הנראה מדובר במן מהדורת רטרו המתיימרת לשחזר את המתכון המקורי של אמסטל מ-1870 וקיים רק ביוון. מדובר בלאגר בהיר יותר מהאמסטל הידועה ומריר פחות ממנה עם יותר  טעמי מאלט בהיר ופחות כשות. בירה מצויינת לים שהגיעה בבקבוק חצי ליטר עם תווית רטרו מוזהבת יפה למדי. הנה הפרסומת:

Bios 5 – עוד בירה מבית היינקן היוונית שהושקה בשנה האחרונה. מדובר בבירה שעשויה מ-5 סוגי לתת: שעורה, חיטה, שיפון, אורז ותירס. הבירה עצמה היתה – לאגר בלונדיני פריך וזורם יחסית. אמנם היה לה טעם מאלטי טוב וגוף לא רע, אולם היא עדין היתה לאגר בלנודיני עם 5% אלכוהול…

בערב מארחינו לקחו אותנו למוסד שהתפרסם בכל האזור “זית’יון בירריה” שמו. זהו פאב שהוקם על ידי גרמני שהתאהב בחלקיד’יקי ומתגאה בכך שבתפריטו יש למעלה מ-100 בירות מכל העולם. מבחר הבירות בחבית לא היה רחב במיוחד ובשל העובדה שהיה זה סוף השבוע האחרון של העונה, היו חוסרים. כמובן שהלכתי כהגלי בקודש על מותג שלא היכרתי: Fix Hellas – מותג שהוצג על ידי מארחי כמותג הבירה הראשון ביוון. קריאה בויקיפדיה העלתה שזה מותג שנוסד על ידי גרמני מבוואריה, איך לא, בשם פיקס (fuchs) בשנת 1864. המותג היה שם נרדף לבירה ביוון עד לשנות השישים. כשהחלה התחרות הבינלאומית, כלומר, היינקן ואמסטל כבשו את השוק. המותג פיקס איבד את הבכורה עד שפשט את הרגל ב-1983. ב-2008 יזם שראה את טרנד הבירות בעולם, החליט להחיות את המותג והמורשת שלו. הוא לא צלח והחברה שהקים נמכרה. ב-2010 המותג הוחיה שוב לאחר שעבר מתיחת פנים ומודרניזציה קיצונית שגובתה בקמפיין פירסומי מאסיבי שסיפר את הסיפור של פיקס עד שאפילו מארחי שנמצאים באמצע שנות ה-50 לחייהם ושלא שותים כמעט בירה ידעו לדקלם אותו. זה גם הסביר איך למרות שביקרתי ביוון עשרות פעמים בחיי, לא נפגשתי עם פיקס הלאס מעולם – פשוט לא הייתי שם כבר למעלה מ-3 שנים…

אם כזה סיפור נשאלת השאלה הבלתי נמנעת מה לגבי הבירה? ובכן מדובר ב…לאגר בלונדיני פריך הזורם בקלות עם מאלטיות מעודנת וכשותיות קלה. עזה שבקלות יכול היה להתחלף עם אמסטל, היינקן, מית’וס ושאר הלאגרים הבהירים ביוון.

יוון היא מדינת תיירות. רבים מצרכני הבירה ביוון הם תיירים ומשקלם בצריכת הבירה מאוד משמעותי, שכן היוונים מטבעם הם צרכני בירה קטנים למדי. התיירות ביוון היא תיירות חופים קייצית. רוב התיירים ביוון הם אירופאים ממדינות בירה קרות ללא חופי רחצה מרהיבים כפי שיש ביוון ואייה. לדעתי זו הסיבה לפופולריות של לאגרים בהירים ובלתי מתחכמים – שקל לשתות מהם הרבה ליד הים. האם זה אומר שאין תקנה לתעשיית בירות בוטיק יווניות ומקומיות. אינני יודע, אולם אני מאמין שבמידה ויוון תתאושש מהמשבר בה היא מצויה כיום, בעוד כמה שנים יהיו בה הרבה בירות חדשות ומעניינות לטעום.

לקינוח שתיתי בירה כהה של מותג צ’כי עלום שאת שמו שכחתי שיתרונו הגדול היה שהוא לא היה לאגר בלונדיני :)

למרות כל האמור לעיל, הן בפאבים והן במינימרקטים ובסופרמרקטים, ניתן למצוא מבחר מרשים של איילים בלגיים, בירות חיטה בוואריות, ומבשלות בוטיק גדולות מאמריקה. כמו כן החלו ביוון ניצנים של מבשלות בוטיק כבר לפני כמה שנים. רבים מהם קמלו בשנתיים האחרונות בעקבות המשבר הכלכלי אולם ישנם מותגים ששרדו. אולי יכתב עליהם פוסט נפרד מתישהו…