אחד הפוסטים הראשונים שכתבתי בבלוג זה – בחודש הראשון שלו, היה על חוויית היין של יקבי רמת הגולן – בר מארץ היין. השבוע מתקיים שוב אירוע דומה באותו לוקיישן – המזח בנמל ת"א. לזריזים שעדין לא ביקרו יש עוד סיכוי שכן הוא נמשך עד למוצ"ש ה-28.5.
הפעם הוזמנתי על ידי איילה. הגעתי עם לימור ומתן הקטן ביום א' בערב. מזג האוויר היה נעים – לא חם ולא קר. מבחינה עיצובית המקום הנראה שחזור שח האירוע מ-2008. גם הפעם הוא התקיים על המזח של נמל תל אביב כשהקשתות שבו הפכו לדוכנים ובכל קשת דוכן בנושא אחר: יינות צעירים, יינות מבציר 2007, יינות מתיישנים וכד'. פרטים על הדוכנים במיניסייט של האירוע איילה קיבלה את פנינו וציידה אותנו בהמלצות ובסיכת סומלייה שמעניקה טעימות בחינם. אפשר לקנות כוס מלאה מיין כלשהו או 4 טעימות מיינות שונים בכל דוכן. אני תמיד בעד טעימות על פני "התחייבות" ליין אחד בלבד טוב ככל שיהיה. הויתור על כל השאר יקר יותר בעיני. מחירי הטעימות/כוסות בין 20 ל-40 ש"ח בהתאם לדוכן.
מפאת קוצר הזמן וסבלנותו של מתן. ניגשנו ישר לעבודה:
1. ויוניה ירדן 2007. זן הויוניה היה התגלית שלי בבר מארץ היין הראשון. אי לכך התחלתי את הטעימה בויוניה. צבע זהוב, נראה סמיך. ריח פירות חזק כמעט כמו של גרבר עם דבש וריבה. טעמו נעים, מאוזן, יבש אבל לא מידי, עם צריבה קלה וחמאתיות מרומזת כמו בתסיסה מלולקטית. פתיחה מעולה.
2. השוואה בין סירה מבציר 2007 משלושה סוגים. כולם מיושנים 18 חודשים בחביות עץ.
א. ירדן סירה "רגיל". צבע אדום יפה, ריח פירות אדומים עם פילפל שחור. טעם נעים, טעים ויבש, בשרני. טאנינים עדינים ולא שתלטניים. 15%.
ב. ירדן סירה כרם יחידני מורדות אביטל (הושק זה עתה). צבע מעט עמוק יותר, ריח עדין יותר הנוטה יותר לפרי אדום מתוק. טעם קצת מובחן ומודגש יותר של דובדבן וקצת וניל (כמו בצ'רי קולה) ביין זה הורגשו יותר טאנינים מבקודמו. גם הוא בחוזק 15%
ג. ירדן סירה כרם יחידני יונתן. יצא לשוק זה עתה. צבע אדום עז. ריח של פילפל שחור, אגוז מוסקט ותבלינים. טעם עשיר, דחוס עמוס פרי, דובדבנים, שזיפים שחורים ואפילו שוקולד. 15.5% אלכוהול.
3. השוואת קברנה סוביניון מסדרת ירדן מבצירים שונים שישבו 18 ח' בחבית.
א. 2007: צבע עמוק אדום נוטה לבורדו. ריח חזק עמוס פרי עם בישום ניסתר של פרחים. טעם חזק עמוס, מרוכז מעקצץ למרות שהטאנינים מסתתרים היטב. אלמנט שוקולדי/חרובי וקצת בשרני. 15%.
ב. 2005: צבע אדום עם שוליים ורדרדים. ריח מרוסן וקצת חלש. טעם עמוק ועסיסי. מתקתק, טעמי חרוב וקצת שזיפים ודובדבנים וגוף איתן וסמיך. 14.5%.
ג. 2001: צבע אדום נוטה לכתום חום. ריח עדין של מרציפן/אמרטו, קצת שוקולד. טעם יבש חמצמץ יחסית לקודמו, כמעט נטול טאנינים, נראה שהוא מעט השתטח והתקצר.
4. דו קרב אחרון של שרדונה:
א. שרדונה סדרת ירדן כרם יחידני אודם. 14.5% אלכוהול. בציר 2009 שהתיישן 7 חודשים בחביות עץ. צבע זהוב חיוור. ריח מתקתק עם קצת פלסטיק/גומי, תפוח עץ וגם חמצמצות הדרית. טעם ונילי מתקתק, אבל יבש. בהמשל הופיעו ריחות עשבוניים שהזכירו לי מריחואנה. שרדונה בעל אופי לא טיפוסי.
ב. קצרין שרדונה בציר 2005 בחוזק 14.5%. צבע זהוב עמוק וכהה יותר. ריח שהזכיר לי טבק/סיגר, וניל ואלמנט חמאתי כמו סוכריות ורתר'ס. טעם מתקתק עם שאריות טאנין. טעם מורכב ועשיר. מעניין אם בעינים מכוסות הייתי מזהה שזה יין לבן?
בין הטעימות הופיע מיצג אור קולי מרשים על סילון מים ששימשו כמסך עליו הוקרנה מן מצגת על היקב ויינותיו. זהו, בתום שעה שעתיים בהן גם פגשנו חברים לעט הוירטואלי וקולגות, מתן איבד את סבלנותו ולכן נאלצנו לחזור. בדרך החוצה קניתי בקבוק ויוניה בחנות היין שהוקמה ביציאה. חזרנו הביתה שמחים וטובי לב. היה איכותי, מרשים אם כי קצת דומה מדי לאירוע מלפני 3 שנים.
הקצרין שרדונה פשוט מעולה.
השבמחקהקברנה מסדרת ירדן זקוק לחדרור על מנת להציג את הופי האמיתי שלו. הוא ידוע כיין שמתחיל שטוח ולאחר שניתנת לו ההזדמנות הוא נפתח בצורה נפלאה. כך זה לפחות מנסיוני האישי.
השבמחקנכון, אני מסכים.
השבמחק