כי האייל עץ השדה – טייק 1

יין אדום משתבח ביישון בחביות עץ. יין מזוקק – הלא הוא ברנדי או קוניאק, משתבח ביישון בחביות עץ. בירה מזוקקת – הלא היא ויסקי משתבחת ביישון בחביות עץ. האם מכאן אפשר להסיק שגם בירה לא מזוקקת כמו יין לא מזוקק תשתבח ביישון בחביות עץ? לשם בירור סוגיה זו בדיוק נפגשה חבורת בירגיקס במוצאי פסח.

כבר הצלחנו להפריך את הטענה שבירה לא ניתנת ליישון ואף ראינו שיש בירות שטעמן משתפר עם הגיל. אנו יודעים שבירות הותססו באופן מסורתי בחביות עץ, נותר לנו לברר מה השפעת העץ (בתסיסה וביישון) על הבירה. זו טעימה שאנו מתכננים כבר חצי שנה לפחות. בירות שהותססו או יושנו בעץ כבר השתרבבו לא פעם לטעימות קודמות אבל בכל זאת כל אחד מהמשתתפים אסף במרוצת הזמן בירות יקרות ויוקרתיות שעברו תסיסה ו/או יישון בחביות עץ. מאחר ובירות אלה הן לרוב יקרות ומיוחדות, כולנו חיכינו להזדמנות נאותה לפתוח אותן. כמו אותו אותו בקבוק יין מיוחד ויקר שאצל רובנו מחכה במזווה או במקרר היין להזדמנות מתאימה במשך שנים. אז החלטנו לייצר את ההזדמנות. החזרה הרשמית לשתיית בירה לאחר שבוע הפסח היתה תירוץ מצוין. הליינאפ היה מרשים. התקבצו להם בקבוקים בגדלים שונים (מבק' בנפח 180 מ"ל ועד 750 מ"ל) בשיעורי אלכוהול מרשימים (5% עד 19%+) וממקומות שונים בעולם.

היינו שבעה. שחר המארח, לי הברמן הבירגיק של טמפטיישן, ברק וצביקה הרייטביראים, דגן הדוב וכמתעדים היינו דרור והח"מ - הבלוגרים. כל אחד תרם את תרומתו למאמץ, במהרה הבנו שנאלץ לפצל את הטעימה לשני ערבי טעימה שכן הריכוז הנדרש בטעימה כזו ושיעור האלכוהול הגבוה יקשו עלינו להיכנס לעובי הקורה של כמעט 20 בירות. לאחר ויכוח סוער שארך מחצית השעה הסכמנו על החלוקה בין הטעימות. ולאחר עוד ויכוח קצר גם על סדר הטעימה. אז מה היה לנו:

1. Cantillon Vigneronne.
מה: מדובר בבירת למביק קלסית שתובלה בענבי מוסקט. בדומה לקריק המתובלת בדובדבנים. חוזק אלכוהולי:5%.
הקשר לעץ: הבירות החמוצות של קנטיון מותססות במכלי עץ בלגים קלסיים.
מראה: צבע זהוב בוהק חצי צלול. קצף בהיר שיורד מהר
ריח: מרגיש בלגי. חמוץ, חומץ או מים של חמוצים. ריח הענבים משתלב טוב בריח החמוץ כמו יין שהתחמצן.
טעם: חמוץ. קצת חד מימדי. הרי אנו יודעים שגם בירה וגם יין יכולים להיות הרבה יותר רבי מימדים ומורכבים ודווקא כאן בשילוב ביניהם, התקבל משקה קצת מאכזב מבחינתי.
סיכום: העץ לא מורגש. בירה שלא כיף לי לשתות. יכולה לשמש כאחלה משקה להפרדת טעמים בארוחה רבת מנות, במידה ותוגש בטמפרטורה הנכונה במנה קטנה – במקום הסורבה :)

2. Samuel Adams Barrel Room Collection – American Kriek.
מה: בירה עם דובדבנים שתססה (חלקית) בחביות עץ פתוחות בסגנון בלגי ואז יושנה בחביות ברנדי
חוזק אלכוהולי: 7%
הקשר לעץ: חלק מהתסיסה בחביות עץ פתוחות ויישון בחביות עץ אלון משומשות
מראה: צבע אדום ברבני יפה ומזמין. קצף חום בהיר איתן ועמיד
ריח: חזק ופירותי. כמו אגז שיכור עם ברנדי/יין וקצת קונפיטורת דובדבנים. בשכבה מתחת רמז לריח כפרי כמו בסזון או ביר דה גארד.
טעם: חמצמצות פירותית קלה. ריבתיות/קומפוטיות מתקתקה. הלתת כמעט ולא מורגש. עם מיגוז עדין
סיכום: שונה מכל מה שאנו מורגלים אליו בבירה. ובירות אמריקאיות בפרט. אני אהבתי. לא בטוח עד כמה הרגשתי את השפעת העץ.

3. Samuel Adams Barrel Room Collection – New World Triple.
מה: ניסיון אמריקאי לייצר טריפל בלגי בסגנון עולם חדש. עם תסיסה בחביות עץ פתוחות ותסיסה שניה בבקבוק
חוזק אלכוהולי: 10%
הקשר לעץ: תסיסה בחביות עץ פתוחות.
מראה: זהוב בוהק כהה ולא צלול עם קצף בהיר שיורד מהר.
ריח: מורכב, גופריתי, "בלגי". מאוזן
טעם: מתוק למדי – כאילו הוסיפו סוכר לתירוש. עם סיומת מאלטית מרירה במקצת וגוף בינוני.
סיכום: נראה ומריח כמו טריפל אבל הטעם מתוק מדי קצת סינטטי ופשטני. העץ לא מורגש. גוף קל מדי.

4. Sierra Nevada 30'th Anniversary – Brewer's Reserve – Grand Cru.
מה: בלנד של 3 בירות שיושנו יחד בחביות עץ אלון ועברו דריי הופינג משותף
חוזק אלכוהולי: 9.2%
הקשר לעץ: יישון בחביות עץ
מראה: צבע אדמדם ברבני. קצף חום-ירקרק איתן
ריח: כשותי, סוכריות ג'לית, שק כשות
טעם: מריר, מאלטי, מורכב.
סיכום: מרשימה אבל פחות מה"הופטימום" עליה כתבתי בעבר. העץ לא ממש מורגש.

5. Oaked Arrogant Bastard Ale .
מה: אייל אדמדם וכשותי שבושל עם שבבי עץ
חוזק אלכוהולי: 7.2%
הקשר לעץ: שבבי עץ הוספו בבישול
מראה: צבע אדמדם כהה בוהק. קצף חום קרמי איתן.
ריח: כשותי ומאלטי עם רמז לוניל/עץ
טעם: מריר, כשותי ואגוזי. סיומת ארוכה ומרירה
סיכום: שבבי העץ כמעט ולא מורגשים. אבל אולי פשוט מרוב שחיכינו למכת עץ, לא שמנו לב לניואנסים

6. Bat out of Hell – שת"פ של מבשלת דה מולן מהולנד לפליינג דוג האמריקאית.
מה: פורטר אימפריאלי מיושן בעץ אלון
חוזק אלכוהולי: 9.2%
הקשר לעץ: יישון בחביות עץ
מראה: קצף חום. צבע כמעט שחור – כמו סויה.
ריח: ריח קלוי עם חמצמצות סאוורית כמו תסיסה ספונטנית. עם מעט כבול – כמו חירייה
טעם: קלוי, עצי, אפר של שריפה/סיגריה. שוקולד מריר. אפטר טייסט ארוך של עשן ושוקולד
סיכום: קשה לשתיה, לא מתחנפת ומחוספסת. יש ללוגמה בלגימות קטנות. העץ מורגש.

7. Brewdog Paradox Smokehead .
מה: עוד אחד בסדרת פרדוקס של ברודוג בה אימפריאל סטאוט מיושן בחביות ויסקי. הפעם חביות של סמוקהד
חוזק אלכוהולי: 10%
הקשר לעץ: יישון בחביות ויסקי סקוטי
מראה: שחור משחור. קצף חום
ריח: כמו ויסקי מעושן וכבולי. חירייה, עץ, עשן כמו בראוך ביר
טעם: מעושן כמו נקניק, מר-מתקתק. מזכיר קצת שוקולד. אפטר טייסט ארוך
סיכום: מאוזנת. ללגימה איטית עם סיגר בערב. העץ מורגש ביותר. גם הויסקי שהיה בו קודם.

8. De molen Cherry Brett Stout .
מה: סטאוט שהוספו לו דובדבנים ושמרי ברט שיושן בחביות ברבן ויין בורדו
חוזק אלכוהולי: 11%
הקשר לעץ: יושן בחביות ברבן ובחביות יין בורדו
מראה: צבע בורדו-שחור נטול קצף או מיגוז.
ריח: לחם שחור עם דובדבנים מיובשים או צימוקים. שוקולד במילוי מרמלדה. קצת מתכתית. עם מורכבות ריח יינית או פורטית.
טעם: פירותי ומאלטי. מתקתק, פורטי. יבש למדי למרות המתקתקות. עם מרירות שוקולדית נעימה. בהמשך נחשפת חמצמצות פרותית כמו של דובדבנים וכעבור זמן מופיעה מורכבות נוספת שנוסכת חריפות קלה כמו צ'ילי, גומי שרוף ואף סויה.
סיכום: בירה מורכבת, מתפתחת, מעניינת. העץ ומה שהיה בו נתנו את אותותיהם.

9. Dogfishead Palo Santo Marron.
מה: בראון אייל שיושן/הובשל בחביות מעץ פאלו סאנטו ריחני.
חוזק אלכוהולי: 12%
הקשר לעץ: הבשלה במיכל עץ ענק
מראה: קצף בצבע חום ורוד. צבע הבירה חום שחור כהה.
ריח: מתכתי. שוקולד, סויה ופורטרי (לתת קלוי)
טעם: מתקתק עצי, מרירות מאלטית נעימה, שוקולד וקצפת
סיכום: מאוזנת מורכבת וטעימה אם כי העץ מאוד מוצנע עד לא מורגש.

סיכום הטעימה

מטעימות אלה למדנו: 1. ההתססה בעץ לרוב לא מורגשת ולא נותנת את אותותיה בבירה, 2. ישון בחביות עץ, לעומת זאת בהחלט מורגש ותורם מורכבות ועיניין לתוצר הסופי. 3. למשקה שהיה בחביות לפני שבירה יושנה בהן יש השפעה דרמטית בהרבה על טעם התוצר הסופי לעומת השפעת העץ ומאפייניו.