מפגש בירה מזוקקת על גדות המעיין

כשנודע לנועה שהויסקי שהפך לשמה השני, ספרינגבנק, החל להיות מיובא ארצה בצורה סדירה על ידי בנימינה ספיריטס, לא ניתן היה לעצור את התלהבותה. עד כי שיכנעה אותנו לחרוג ממנהגנו ולהקדיש את מפגש פורום בירה מזוקקת האחרון לפטיש שלה שהחל עוד כשנסעה לעבוד באחרונת מזקקות קמפבלטאון.

אביחי, שעוד מימיו כמנהל השיווק של סגל, הוזמן לכל מפגשי הפורום אך נעדר מהם, חרג ממנהגו והגיע הפעם ביחד עם אוהד – בכל זאת עבודה מבחינתם. בכדי שלא נרגיש שמכרנו את נשמתנו לשטן (הרי חרטנו על דיגלנו שמטרתנו היא ללמוד ביחד על ויסקי ולא להיות כלי להפצת מסרים שיווקיים של חברה א' או ב'), כל אחד הביא עמו ויסקי שאמור להתכתב בצורה זו או אחרת עם אחד מאלה של ספרינגבנק. כך עמדנו בפני טעימה של 10 ויסקים (אם אינני טועה).

קמפבלטאון, היא בירת חצי האי "מול אוף קינטיר". המאוכלס ב-5000 תושבים. היא קרובה יותר לאירלנד מאשר לערי סקוטלנד המרכזיות. למי שלא יודע, קמפבלטאון הוא גם שמו של אחד מששת אזורי הויסקי הקלסיים בסקוטלנד. במאה ה-19 היה זה אזור משגשג עם עשרות מזקקות, רובן לא חוקיות, שניצלו את הגישה לים והקירבה לאירלנד כדי ליצא את תוצרתם . עם השנים, המיסוי, התפתחות הספייסייד ותקופת היובש, נסגרו מרבית המזקקות עד כי השורדת האחרונה היתה ספרינגבנק. כיום יש עוד מזקקה או שתיים באזור.

את הטעימה ערכנו מהמעודן אל הבוטה – כלומר מהמיושן אל המעושן. השתדלנו לטעום זוגות של ויסקים כך שכל ספרינגבנק הושווה לויסקי כלשהו אחר שמשמש כרפרנס. היה מעניין:

היזלבורן מול בושמילס מאלט 10.

היזלבורן הוא שמה של מזקקת עבר קמפבלטאונית שנכחדה. ספרינגבנק בחרו להנציח אותה בשם של סדרת סינגל מאלטים צעירה וקלה בסגנון אירי משהו שנכון לעכשיו לא תגיע ארצה. מדובר בויסקי שעובר שלושה זיקוקים ומיוצר ממאלט ללא כבול בדומה לויסקי האירי. מסתבר שהמסטר בלנדר של ספרינגבנק עבד בעברו בבושמילס כך שיש לו ניסיון בויסקי אירי.

ספרינגבנק היזלבורן הוא ויסקי זהוב בהיר – כמו ויסקי אירי עם ריח הדרי, מאלטי לא כבולי ואפילו רמז לדבש/פרחים. טעמו מתקתק, חריף מר עם עץ, דבש ליקרי. זהו ויסקי חלק, כמו האירים ועדין אבל האפטר טייסט שלו מריר משהו. הוא מיושן 8 שנים ומבוקבק ב-46% אלכוהול.

את ההיזלבורן השוונו לסינגל מאלט אירי מפורסם: בושמיל'ס מאלט המיושן 10 שנים. האירי מבוקבק ב-40% בלבד. צבעו זהוב בהיר מעט מספרינגבנק. ריחו אף הוא הדרי אך גם אלכוהולי (אף ששיעור האלכוהול נמוך יותר). הוא מרגיש פחות מאלטי. טעמו יבש יותר וחלק. בהשוואה להייזלבורן, הבושמילס מאלט מרגיש שטוח וקצר יחסית. הסיומת שלו ונילית.

ספרינגבנק 18 מול גלנליווט 18.

ספרינגבנק 18 הוא ויסקי מרשים. גם הוא מבוקבק ב46% אלכוהול. צבעו קש זהוב בהיר יחסית לגילו. ריחו הראשון קצת רזה. מזכיר בשר/עור, לחם, אצטון/מסיר לק עם בישום קל. טעמו מתקתק חריף. הוא חם ומחמם. יש בו משהו בצקי עם מליחות. ככל שהויסקי יושב יותר בכוס ונפתח, אלמנט העור מתחזק, כמו תנור חימום שהופעל בפעם הראשונה בחורף עם סיומת מלוחה חמצמצה.

גלנליווט 18 הוא ספייסייד קלסי מהמזקקה החוקית הותיקה ביותר באזור הספייסייד. הוא מבוקבק ב-43% אלכוהול. צבעו זהוב כהה ונחושתי משהו. ריחו פירותי צימוקי למדי – כמעט קוניאקי, יחד עם זאת המאלט מורגש – כמו קוניאק עם לתת. עם הזמן יוצא בישום קל וריח/טעם שמזכיר עלי טבק. טעמו מזכיר טבק עם סיומת דבשית אבל לא מתוקה. הוא אפילו ניחן במרירות קלה וסיומת חמצמצה מלוחה.

לסיכום הספרינגבנק יותר אנימלי בשרני ובצקתי בעוד הגלנליווט יותר פירותי וצימוקי.

ספרינגבנק 18 מול ספרינגבנק 15

את הזקן במשפחת ספרינגבנק בטעימה השוונו גם לאחיו הצעיר במקצת.

ספרינגבנק 15 מבוקבק גם הוא ב-46%. צבעו זהוב דבשי הכהה באופן מפתיע מאחיו בן ה-18. למעשה הוא היה הכי כהה מכל הספרינגבנקים שבטעימה. ריחו היה חום, הוא הזכיר לי שיער, עור, פירות יבשים ופיצוחים. טעמו התאפיין במתיקות קלה, חריפות ספייסית, סיומת מרירה עם עץ ומליחות.

הרגיש לי כמו גרסא מודגשת ועשירה יותר של ה-18. או שמא יש לומר שה-18 הרגיש כמו גרסא מעודנת וחלקה יותר של ה-15.

ספרינגבנק C-V מול טליסקר

ספרינגבנק C-V הוא ויסקי מעושן וכבולי מעט של ספרינגבנק. הוא מבוקבק כמו אחיו ב-46%. צבעו זהוב בהיר. מאופיין באף מעושן, רמז לכבול, מדורה. אחרי זמן כשהעשן נתנדף מופיעים צימוקים ופירות יבשים אבל גם גפרור נשרף וגם וניל. טעמו חזק, חריף, בעל נוכחות. יש בו עץ, מתקתקות ומליחות. הוא משאיר בפה תחושת עשן, כמו אחרי סיגריה אבל הסיומת שלו קצרה יחסית.

לעומתו טליסקר הרגיש מדויק, לא מורכב ושרוף יותר. צבעו דבשי – נחושת בהיר. ריחו מכיל עשן לא מורכב במיוחד עם קצת גומי/פלסטיק שרוף – כמו מכשיר חשמל שהופעל לראשונה. טעמו מתקתק, שומני במובן חלק. העשן הרב מאוזן בטעם וגוף. הסוימת בינונית קצרה.

ספרינגבנק C-V לונגרואו מול ארדבג סופרנובה

ללונגרואו צבע זהוב קש. ריחו מלא עשן, כבול, זיקוק, גיחלים ומדורה. מזכיר משב רוח מחירייה בשעות הערב בימיה הגדולים בשנות ה80. טעמו מתקתק מריר. הוא הרגיש לי לא מאוזן, למרות סיומת נעימה ורגועה של עשן וכבול. 46%.

לעומתו הסופרנובה שבוקבק בחוזק חבית 59.8%. זוהי פצצת כבול עם 100 PPM. באף מקבלים כבול, מדורה, חירייה בשיאה, רפת, זבל שרוף ואפילו סיד. הטעם מתוק. הבקבוק הזה פתוח כבר שנתיים. הזמן ככל הנראה לא היטיב עם הויסקי. שכן לאחר שנשם קצת התקבל ריח סינטטי שרוף כמו פלסטיק/ניילון שרוף. ובכלל לעומת הזכרון ממנו, הטעימה הזו אכזבה.

תודה לאביחי ואוהד מביניימינה ספיריטס שהתארחו והשקו אותנו.