תשוקתם של האחים רוזנבלט ליצור משקאות מזוקקים סוקרה בהרחבה בפוסטים הפנטזיה של האחים רוזנבלט חלק א' וחלק ב'. המיקסולוג אורון לרנר לקח את זה צעד קדימה וביחד עם נמרוד ארגנו ערב טיקי. פוסט זה מספר על ערב קוקטיילי הטיקי שהתרחש בפאב נינקאסי לאחרונה.
בפאבים ובבארים קוקטיילים הם המוצר הרווחי ביותר, עם מתח רווחים שמגיע עד 1000% ביחס לעלות חומרי הגלם והעבודה. לכן ערב כזה בו המחיר לקוקטייל שפוי ונמוך משמעותית מהמקובל מחד ומאידך ההשקעה בחומרי הגלם ובעבודה היא כמעט אבסורדית, הוא מציאה. זה כאילו ניתנת הזדמנות לאכול במסעדת שף יוקרתית במחירים של מסעדה עממית. ההשוואה למסעדת שף היא לא מקרית. הרגשתי בערב זה שנפקחו עיני. בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 היה אופנתי, אולי בהשפעת ספינת האהבה, לשתות קוקטיילים בבארים. היו אלה קוקטיילים מתוקים, צבעוניים 
לכל קוקטייל שהוצג בתפריט היה סיפור והיסטוריה. ברובם גם היה טוויסט או פרשנות אישית של המיקוסולוג שיצר אותם. כפי שציינתי בהתחלה, אינני מבין בקוקטיילי טיקי. העולם הזה חדש לי. אולם מגוון הטעמים והמרקמים החדשים שנחשפתי אליהם בערב זה גירה אותי ללמוד על כך יותר. הנה טעימה ממה שטעמתי
2. סטאן לי סאוור: חצי הכוס התחתון הכיל נוזל בצבע ורוד לא צלול. חצי הכוס העליון היה לבן – זה היה קצף לבן עדין ואיתן. למשקה ריח מבושם. טעמו סאוור חמוץ מתוק. עשוי מג'ין טנקרי, יסמין, היביסקוס, גרנדין, מיץ לימון טרי ולבן של ביצה…
3. תהלוכה: צבע ןרוד אדום שנראה כמו שייק תות גס, מעוטר בחרב קטנה עליה משופד תות. טעם ראשון של תותים עם מתיקות ותחושה מימית לא אלכוהולית בפה. אבל אז מגיע הטעם השני הספייסי יותר שמביא עמו ארומה מעושנת כבולית כמו בויסקי איילה טוב. עשוי מויסקי סקוטי כבולי, ליקר קומקוואט של עליית הגג, תותים ופלפל שחור…
מסתבר שבאותו ליקר קומקוואט פגשתי לפני כמה חודשים כשביקרתי את האחים רוזנבלאט… ליקר זה העשוי מתפוזים סיניים קטנים בדיוק הסתנן לו במערכת הסינון המאולתרת שבנו האחים. לאור גילוי זה, הוציא לי נמרוד לטעימה צ'ייסר של אותו ליקר:
4. ליקר קומקוואט של עליית הגג: צבע זהוב קלות שקוף אבל לא צלול לגמרי. תחושת פה קלה ומימית. טעם מתוק וריח מבושם שהזכיר לי פריחת הדרים או ליצ'י. המשקה היה מעודן מאוד והסתיר היטב את האלכוהול שבו.
6. 1862 ג'רי תומס – ג'פניז קוקטייל: צבע ומראה של גרבר – מן מרקם חלבי שכזה. ריח שהזכיר לי בצק, נקטר אגסים ומיץ תפוחים סחוט מלא. טעם מתוק. רמז לאמרטו עם ליים. טעם מעודן עגול ושלם. עשוי מקוניאק, אורז'ה (סוג של רוזטה) וביטר.
8. פוג'ה דה פינייה: הקוקטייל שהוגש בכוס הכי מוחצנת שיש הנראית כמו פסל של ילידי דרום אמריקה או מסכה מאורית. מקושט באננס טרי ועלי לוונדר. בגלל הכוס והחושך, לא ממש ראיתי את מראה הנוזל. ריח טרי של דשא קצוץ או צמחי תבלין, טעם של רו עם לוונדר ואננס. משקה מעודן מאוד ולא מאוד מתוק.
היפה בקוקטיילים האלה הוא שמלבד האלכוהול האיכותי והמקורי, הם עשויים מפירות טריים, ללא סוכר, טעמיהם מעודנים ולעיתים מרומזים. הם מציעים מרקמים חדשים ותיבולים לא מוכרים במשקאות (פלפל שחור, לוונדר, מרווה) ובתוך זאת ניחנים במורכבות המתפתחת בפה. מסתבר שבעולם תחום קוקטיילי הגורמה האלה מתפתח מאוד ובבארים הנחשבים בעולם, מיקסולוגים הנהנים ממעמד של סלבריטיז כמו שפים, מציגים תפריט קוקטיילים מהודר עם מיטב יצירותיהם ופרשנויותיהם לקלסיקות. רבים מבארים אלה מתנהלים כמועדון חברים אקסקלוסיבי שרק יודעי ח"ן מוזמנים אליו. האם טרנד זה יגיע גם אלינו?
לתוהים לפשר שם הפוסט, אומר שאורון הוציא במשך כ-4-5 קרוב ל-100 קוקטיילים שהינדס במו ידיו, משמע ממוצע של קוקטייל אחד כל 2-3 דקות. בהתחשב בעובדה שכל קוקטייל הוכו במקום והיה מושקע עד לפרטים הקטנים, זה טיקטוק מרשים ביותר…
תיקון קטן - זה לא היה ערב טיקי. להוציא את הפוג'ה, משקה שאורון הגה ושנכנס בשנה שעברה לספר הקוקטיילים של גארי רייגן, שאר הקוקטיילים היו שחזורים או פרשנויות על קוקטיילים קלאסיים או קוקטיילים שאורון ונמרוד הגו על בסיס ליקרים וסירופים של עליית הגג.
השבמחקלמרות מס' יציאות ע"ב כהילים אחרים, רוב קוקטיילי הטיקי מבוססים על רום, פעמים רבות רום מסוגים שונים באותו קוקטייל. מאפיינים נוספים הם שימוש במיצי הדר טריים כבסיס (בד"כ ליים או לימון), סירופים (פסיפלורה מככבת) ותוספות שונות.
מבחינת פרופיל טעמים - חמיצות/ מתיקות מוחצנת כמו הכוסות בהן נהוג להגיש את המשקאות. אוירה זה חלק מעניין הטיקי (אם תהית לגבי האבו-נפחא המפוחלץ שמתנמנם בסלון שלנו...)
(אקדים ואגיב - אוקיי, אתה ברשימת ההמתנה לערב הבא :) )
קוקטיילים זה לא ממש ה cup of מה שזה לא יהיה של.לכל היותר אני סובל מדי פעם וודקה-רדבול (כן, אורן אני יודע שזה לא ממש קוקטייל) אז אם יש משהו שגרם לי להרהורים שניים זה הערב הזה שהיה לי הכבוד והעונג להשתתף בו ואף להתארח לשולחנם של אורן וקרן. משהו בצבעוניות, בהרמוניה של המשקאות עם הכוסות, בהתמזגות הטעמים ובקלילות ובעיקר הרום הנפלא שהיה הבסיס כמעט לכל התערובות גרם לי לרצון לצלול (תרתי משמע) לעולם הקסום הזה.
השבמחקגאונותם המוכחת של האחים רוזנבלט יחד מי שפעם ראשונה אני שומע עליו ועל תחום ההתמחות שלו- מיקסולוגיה - אורון יצרו ערב שתייה קליל כיפי ובלתי נשכח. ואל נשכח את האכסניה, נינקאסי, מקום שתמיד נעים לחזור אליו ואל מפעיליו - ענת וגדי.
בציפייה לאירועים הבאים.
תודה קרן. מחכה ואף מצפה.
השבמחקאדי בוא נצלול ביחד
תודה על התיקון קרן, נראה ערב מהנה במיוחד, אבל לא ערב של משקאות טרופיים.
השבמחק