In the beer Geekdom

אחרי חודשים ללא מפגשי טעימה, לא של חבורת הבירגיק’ס של רייטביר ולא של חובבי בירה אחרים עמם אני מתרועע, הרגשתי שאני בקריז. מסתבר שלא רק אני חשתי כך. במהרה התארגנו 3 מפגשי טעימה כאלה בתוך 10 ימים ועוד הזרועה נטויה…

לרוב חבורת טועמי רייטביר נפגשת פעם בחודש לטעימת בירות שכל אחד מהחברים (מעניין שכולם גברים) אסף במהלך החודש. במפגש זה גם אנו אוספים בירות שאנו מזמינים במרוכז מחו”ל ומגיעות בדואר במסגרת beer of the month club. נוהג זה מבטיח שנטעם 20 בירות חדשות מדי חודש לכל הפחות. נוסף על הנ”ל מתארגנים להם מפגשי טעימה ספונטניים של חברים כאלה ואחרים פעם בחודש חודשיים, במיוחד כשמצטברות באמתחתם בירות מיוחדות, נדירות וקיצוניות.

זה לא שלא שתיתי בירות חדשות ומעניינות בתקופה זו, לשמחתי תפקידי הביא אותי לחו”ל כמה פעמים בתקופה זו ושם טעמתי איזה בירה או שתיים וגם הבאתי לא מעט בירות מעניינות. כמוני גם שחר הרץ, דגן הדב בר אילן, דרור טרבס ואחרים. אבל הקריז היה בעינו. אחרי שמתרגלים לשתות בחברותה ולמנף 3 בקבוקי 330 מ”ל לטעימה של 18 בירות חדשות ומעניינות, פתאום לשתות אותן לבד נראה משעמם שלא לומר בזבוז. לכן כששחר הודיע לאחר שובו מארה”ב שיש לו בית ריק עד לסוף אוגוסט, הגבנו כמו בני נוער שהוריהם יצאו לחופשה ואירגנו מסיבה… מסיבת טעימה לצמצום הפערים. כמה כאלה ליתר דיוק.

עשרות בירות נטעמו ועוד רבות שהצטברו ב-3 חודשים במועדון בירת החודש חיכו לי. כך שאוסף הבקבוקים שלי גדל באחת בעשרות בקבוקים. טעמנו לא מעט דברים מעניינים. למעשה כמעט ולא היו נפילות. מטבע הדברים לא אפרט את רשמי הטעימה של כל הבירות שטעמנו. מה גם שבשניים מהמפגשים שכחתי את התיק עם מחברת הטעימות בבית ובכל זאת היו כמה יוצאות דופן הראויות לפירוט. בקושי רב בחרתי רק 10 לכתוב עליהן:

1. Trentatre Ambrata  - אמבר אייל בחוזק 6%  מאיטליה.
סצנת בירות הבוטיק באיטליה בשנים האחרונות מעניינת ומרגשת. עם בירות מאוזנות, טעימות ומקוריות שאינן כבולות למסורת רבת שנים מחד וללא הצורך להציג בירות קיצוניות ומוגזמות כפי שרואים בסצנת הבוטיק האמריקאית והצפון אירופאית. עוד בונוס בבירות האיטלריות, כיאה לאיטלקים זה עיצוב התויות והבקבוקים. בירה זו לא היתה שונה:
צבע חום בהיר בוהק ומעונן עם קצף תחרה סבוני
ריח כשות אגוזי הדרי טעים על מצע מאלטי של דגנים ולחם
טעם מתקתק חמצמץ אגוזי ומריר קלות
בירה מאוזנת, טובה, איכותית וטעימה.

2. Hitachino Nest XH  - סטרונג אייל בסגנון בלגי יפני בחוזק 8% שיושן 3 חודשים בחביות סאקי. גם ביפן פורחת סצנת בוטיק משגשגת השואבת השראה מסגנונות אירופאים קלסיים, כפי שתעשיית הויסקי היפנית עשתה אבל עם טוויסט יפני המתאים לטעמם הייחודי. כמו בדוגמא זאת שלא הצלחתי להחליט אם היא טובה בעיני או לא:
צבע ענברי עכור עם חתיכות שמרים בירה גועשת עם ראש קצף גבוה בצבע צהוב כתום העשוי מבועות גדולות.
ריח חמוץ וטארטי (מן מרירות חמצמצה שיש לפעמים בחרצנים ופירות בוסריים) רמז לעץ
טעם מוזר, מורכב ומתפתח כאילו הלשון היא במה ובכל פעם עולה להופיע טעם אחר: בתחילה חמיצות ואז מרירות שמתפתחת ומאפילה עליה ואז יוצא העץ. בירה שאי אפשר לשתות הרבה ממנה.

3. Juxtaposition Black Lager. בירות קולבוריישן (שיתוף פעולה בין מבשלות) הן טרנד חם בעולם בירות הבוטיק של השנים האחרונות. אולפ שיתוף פעולה של 3 מבשלות הוא נדיר. בירה זו היא תוצר של שיתוף פעולה של שתיים מהמבשלות הקיצוניות ביותר בעולם בירות הבוטיק: סטון האמריקאית וברודוג הסקוטית עם מבשלה שלישית שלא הכרתי, קיימבריג’ שמה. מדובר בבלאק לאגר בחוזק 10%. טביעת האצבע שוברת המוסכמות של סטון וברודוג ניכרת:
צבע חום שחור כהה כמו של קולה. כמעט ללא קצף. הקצת שיש הוא בצבע חום.
ריח קלוי מעורב בריח של… קולה ורמז לעץ.
טעם מתחיל מתוק, מתחלף למריר (בכל זאת סטון) ומסתיים בחריפות מנטולית קרה. האפטר טייסט מריר מאוד באופן בלתי נמנע. בירה שלא מרגישה כמו לאגר וחזקה במיוחד.

4. Brewdog Abstrakt AB:02: הבירה השניה בסדרת בירות קונספט שיצרה ברודוג שתכליתה, קצת כמו סדרת האקסטרים של סמואל אדמס, לשבור שיאים ולדחוף את גבולות הבירה למחוזות חדשים. שמה של הסדרה עבורה הוקם אתר מיוחד ונפרד הוא abstrakt (זו לא שגיאת כתיב) כל בירה מבושלת פעם אחת בלבד במהדורה מוגבלת. כל בירה עשויה בלי חוקים ובלי מצוות. עד כה יוצרו 8 בירות תחת הסדרה הזו.
אבסטרקט 2 הוגדרה כטריפל דריי הופד אימפריאל רד אייל. בירה בחוזק 18% אלכוהול, ממנה יוצרו 3200 בקבוקים בלבד.
צבעה אדמדם כהה עם קצף קרמי חום בהיר שיורד מהר
ריח אלכוהולי מאלטי עם רמז לויקס
טעם מורכב, סמיך, מר, יבש, אלכוהולי
בירה שלא כיף לשתות.

5. 3Monts Grande Reserve – ביר דה גארד מיושן מצרפת עם תסיסה בבקבוק 750 עם סגירת שמפניה של פעם. 8.3% אלכוהול.
צבע נחושת בהיר ולא ממש צלול. ראש קצף לבן, מלוכלך ואיתן.
ריח מחוספס וכפרי שמזכיר קש/מספוא ולחם – כנראה שמרים. ריח שני מתקתק ואגוזי.
טעם כפרי יבש אלכוהולי ושמרי.

6. Deschutes Hop in the Dark – תיאור הבירה הוא Cascadian Dark Ale. בירה אמריקאית שחןזקה 6.9% והיא למעשה 2 בירות בגוף אחד:
צבע שחור עם קצף חום איתן שנראה כמו פורטר או סטאוט שיבולת שועל
ריח ראשון כשותי אמריקאי חזק של כשות קסקייד ואגוזיות כשותית. ריח ירוק שלא תואם את ציפיות האף למראה הבירה.
טעם ראשון בלגימה מריר ו-IPA-י כפי שהאף מנבא
אבל אז קורה הקסם, הIPA יורד מבימת הלשון ופורטר/סטאוט עולה עליה במקומו. פתאום ריח הכשות מתחלף בריח של קליה אגוזים וקפה הטעם המריר מפנה את מקומו למאלטיות קלויה ויבשה. הסיומת ארוכה מאוד והיא חומה מאלטית וקלויה.

7. Hoppin’ Frog B.O.R.I.S – עוד אמריקאית. סטאוט שיבולת שועל אימפריאלי שיושן בחביות ויסקי. 9.4%. בטעימה היתה גם אחותה D.O.R.I.S שחזקה ומרה ממנה אבל לא יושנה בחביות עץ ולכן בעיני פחות טובה. אז אדבר רק על בוריס:
צבע שחור, ראש קצף חום איתן.
ריח שיבולת שועל, בננה בשלה, עץ החבית, ריבה
טעם מתוק, עשן, עץ שרוף, בננה, שוקולד וקליה
גוף סמיך אבל חלק באופן שמשווה תחושת קלילות. ליקרי שוקולדי וטעים.

8. Labelle’s Chocolate Stout – בירה מיוחדת שבושלה לכבוד 25 שנה לבירקוניג – מלך הבירה - חנות הבירה המיתולוגית באמסטרדם. כל חובב בירה שמכבד את עצמו שמע על הביר קוניג ואם היה באמסטרדם גם פקד אותה ויצא מתוסכל מהמבחר וממגבלת האוברוייט בטיסות. הבירה שבושלה לכבוד החנות היתה בעלת תווית חובבנית ופשוטה.
צבעה של הבירה היה שחור בעל קצף חום איתן ועמיד.
ריחה הדיף עישון בולט. ריח שהזכיר לי בתחילה סיגר ואחר כך טבק במקטרת.
טעמה היה מעניין – מעושן, יבש ומריר.

9. Harvistoun Old Engine Oil – פורטר בחוזק של 6%.
צבע בורדו ככה כמעט שחור.
ריח מאלטי עם עישון נעים וגרעינים (חמניה או דלעת לא החלטתי) 
טעם מאלטי מתקתק מריר מאוזן עם אפטר טייסט ארוך ומריר של לתת קלוי
בירה זו כשלעצמה לא מאוד מיוחדת. היא עשויה מצויין ומדויקת אבל ייחודה הוא בהיותה חומר הגלם של סדרת אולה דב עליה אדבר מייד.

10. Harvistoun Ola Dubh 16 – פורטר שיושן בחביות היילנד פארק 16 בחוזק 8%. ייחודה של סדרת אולה דב הוא בכך שהיא מיישנת את האולד אנג’ין אויל בחביות עץ שישנו לפני כן ויסקי של היילנד פארק בגילאים שונים (12, 16 ו-30 שנה). מה התוצאה?
צבע בורדו כהה מאוד, כמעט שחור. קצף חום יפה וסמיך
ריח שוקולדי חזק ומאלטי. רמז לעץ בו יושנה הבירה.
טעם עמוק עשיר, מריר ומאלטי. אפטר טייסט ארוך מאלטי ומריר
בירה בעלת מיגוז נמוך וסמיכות גבוהה יחסית. בירה שהיא תענוג צרוף, לשתיה איטית וארוכה ליד אח ביום חורפי קר.

היה כיף. כן תרבנה הטעימות :)